פתח עינים על ברכות ט:

שלא יאמרו מעשה כשפים וכו'. ואע"ג דהיו מים הרבה סביב למזבח וגם התעלה מילא מים. ואמרו דהכשפים הם נמוחים במים. היינו דוקא כשהם על גבי מים חיים כמ"ש רש"י בסנהדרין דף ס"ז ע"ב. ועמ"ש הרב זית רענן דף ג' ע"ב. ומ"ש בירושלמי פ' ד' מיתות דהכשוף היה במים כתב ס' חסידים סי' תתשמ"ד דהיה בכלי בתוך הים ע"ש:

וינצלו את מצרים א"ר אמי מלמד שעשאוה כמצודה שאין בה דגן ור"ל אמר עשאוה כמצולה שאין בה דגים. צריך להבין במאי פליגי ר' אמי ור"ל. ואפשר בהקדים מ"ש האר"י זצ"ל דסיבת גליות ישראל הוא לברר ניצוצות הקדושה אשר שם בארץ ההיא ובמצרים היה גלות ראשון לברר ניצוצי קרי אדה"ר וע"י ששעבדו בישראל בחומר ולבנים וכו' הוציאו כל הניצוצות וז"ש ואחרי כן יצאו ברכוש גדול זהת"ד בקצור ואפשר דז"ש וינצלו את מצרים לשון ויצל אלהים את מקנה אביכם שפירש"י שהוא לשון הפרשה והיינו שהפרישו וביררו ממצרים כל הניצוצות וזהו שתרגם וינצלו ורוקינו שהוציאו כל ניצוצות הקדושה כמש"ה ואחרי כן יצאו ברכוש גדול. ואפשר דפליגי ר' אמי ור"ל דלר' אמי הגם שביררו כל הני' שהיו במצרים ועל כן נצטוו שלא ישובו למצרים כי הכל נתברר. מ"מ איזה רושם בעלמא נשאר מכל הניצוצות ואינו כדאי לשוב ישראל ויתברר אף זה הרושם כשיתבררו כל הניצוצות מע' אומות ממילא ובלע המות לנצח וזהו שדימה ר' אמי כמצודה שאין בה דגן דכשהמצודה פרוסה ולא נשאר בה דגן שאכלוהו העופות ונצודו ונשארה פרוסה לא יבצר איזה רושם מדגן או פסולת נשאר בה וניכר לכל שהיה בה דגן. ור"ל סבר דישראל ביררו הכל ושרשו אחריו באופן שאינו ניכר שהיה שם ניצוצות הקדושה לתוקף הבירור החזק ולזה דימה למצולה שאין בה דגים שמעולם אין דגים בתהום: אחרי כן נזדמן לידי לשעה ספר מאיר בת עין וראיתי שם דף י"ב ע"ד שפירשו משם מהרח"ו ז"ל שפירש דלר' אמי נשארו ניצוצות הקדושה שלא יכלו ישראל לבררם ודומה כמו המצודה שאין בה דגן שעופות פורחים ואינם באים ואין המצודה צדה ציד ור"ל סבר שלא נשארו ניצוצות והוא קושטא דמילתא ובזה פירש המחבר דפליגי ראב"ע ור' עקיבא וכתב דנ"מ אם יכולין לחזור למצרים לברר והאריך בזה ע"ש ואני הצעיר מסופקני וקרוב לודאי שאינם דברי מהרח"ו זצ"ל זה שמביא המחבר ומי יודע מי בעל דברים. וחפשתי ומצאתי בשער המצות שסידר מהר"ש ויטאל פ' ראה שכתב וז"ל ועתה נבאר למה נזכר גלות מצרים יותר משאר גליות והטעם כי במצרים היו כל ניצוצות הראש של כל ישראל מעורבים בהם ולא נגאלו משם עד שיצאו ונתבררו מתוכם כל הנשמות וז"ס וינצלו בני ישראל עשאוה כמצולה שאין בה דגים שהם ישראל הנמשלים כדגים או כמצודה שאין בה דגן והם ישראל משא"כ בכל הגאולות של בבל מדי ויון שלא נגאלו לגמרי מתוכם ונשארו בחינת קצת נשמות שלא נתבררו וכו' עכ"ל הראת לדעת דרבינו האר"י זצ"ל לדעת שניהם בין למ"ד כמצולה בין למ"ד כמצודה אמר שנתבררו כל הנשמות. ותו לא מסתבר דר' אמי אמר דברים שאינם אמיתיים דהאמת כתב האר"י זצ"ל בכמה מקומות שנתבררו כל ניצוצות הקדושות ממצרים ועמ"ש בלקוטי תורה הנדפס ריש פ' תצא. ומה שפירש דבהא פליגי תנאי ואמוראי ונ"מ אם מותר לדור במצרים לא שמיע לי ובס' הקטן ראש דוד ריש פ' ויצא כתבתי מה ששמעתי משם רבינו האר"י זצ"ל בטעם היתר לדור היום במצרים ע"ש:

מכדי האי יהיו לרצון אמרי פי וכו' עמ"ש הרשב"א בחידושיו פ' היה קורא ומ"ש רבינו יונה ומ"ש בעניותי בספר הקטן ברכי יוסף סימן קכ"ב בס"ד: