עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryפתח עינים על ברכות

פתח עינים על ברכות ג:

Petach Einayim on Brachos 3b (Petach Einayim on Berakhot 3b) · פתח עינים על ברכות · free full Hebrew text

Open in the reader →

ור' נתן סבר לה כר' יהושע דתנן ר' יהושע או' עד ג' שעות וכו' כן היא גירסת הספרים. וראיתי לרש"ל בהגהותיו שכתב וז"ל ור' נתן ס"ל כר' יהושע דתני ר' יהושע אומר עד ג' שעות וכו' כצ"ל ונ"ב פי' הוא על הקרא דקדמו עיני אשמורות עכ"ל ונראה דהוצרך לזה משום דלגירסת הס' דגרסי' כדתנן קשה דלא פליגי אלא בזמן ק"ש אבל בהא דדרך מלכים לעמוד בשלש שעות לא שייך פלוגתא ואמאי אצטריך לאוקומיה כר' יהושע מיהו נראה דגירסת הספרים עיקר ולא מסתבר דר' יהושע אתי לפרושי קרא דהלשון אינו מורה כן כלל. ושפיר קאמר ור' נתן סבר לה כר' יהושע דתנן וכו' כלומר דר' נתן דעש' עיקר מבני מלכי' ומפרש קרא הכי סבר כר' יהושע דמשנתנו דעד אותו זמן מקרי זמן שכיבה. אמנם אי לאו סברת ר' יהושע נהי דבני מלכים ישנים עד שלשה שעות מ"מ בטילי במיעוטייהו ולאו זמן שכיבה מקרי וליכא לאוקומי קרא בהכי: ובענין שלש משמרות ראיתי תשובה כ"י לרבינו האיי גאון זצ"ל בשו"ת הגאונים כ"י סי' ס"ז שכתב ואנן חזי לן פירוש ג' שאגות אלו בג' משמרות כנגד פרקי' דתנן במס' יומא בכל יום תורמין את המזבח בקריא' הגבר או סמוך לו מלפניו או מלאחריו ביוה"כ מחצות וברגלים מן האשמורה הראשונה וזוכר אותן הקב"ה אותן ג' עונות ושואג עליהן ולהכי מסתייעא מילתא ממאי דאמרינן כי קא חשיב סוף משמרה ראשונה ואמצעית דאמצעיתא ותחלת משמרה אחרונה והכי מכוון הענין לאותן ג' עונות שהיו תורמין את המזבח והן שעות של תחנונים ויש לו לדאוג על חרבן הבית משל לתלמיד היושב לפני רבו ורואה לרבו מצר הוא מצר עמו ומשחר' הבית אין שחוק לפניו לכך אסור לאדם שימלא שחוק בפיו בעה"ז ובגמ' דתמיד תני ר' חייא כל העוסק בתורה בלילה שכינה כנגדו שנאמר קומי רוני בלילה לראש אשמורות ומ"מ חייבין בית ישראל לשחר בלילות ובאשמורו' [מדקאמר הגאון וחייבין בית ישראל לשחר וכו' וחובה על ת"ח לעסוק בתורה וכו' הראת לדעת מפי כבוד הגאון ז"ל דחיוב לקום באשמורות חיילא בכולל בין לתלמידי חכמים בין לבעלי בתים כי אף מי שאינו יודע ללמוד מחויב לשחר ולהרבות בתחנונים על חרבן הבית. וכ"ש כי רוב בעלי בתים יכולים ללמוד תהלים. ושמעתי מאדם גדול ומקובל דאפשר דגם לאזהרת רבינו האר"י זצ"ל על המקרא בלילה. אין התהלים בכלל עכ"ד. ויש סמך מב"ר פ' ס"ח דאמרו דיעקב אע"ה היה קורא תהלים בלילה ותו כי לא נאמרו כל השעורים הללו אלא ליודעים לא למי שאינו יודע כי אם קרוא מקרא ופשוט. והוזקקתי לזה לפי שגדול אחד צדד כי אין חיוב לקום באשמורות אלא לתלמידי חכמים. וכבר כתבתי במקומו שמזהר הקדוש מוכח להפך כאשר הוכיח הרב החסיד וקדוש מהר"א די וידאס זלה"ה בספריו הקדושים ראשית חכמה ותוצאות חיים ע"ש]. ולהרבות בתחנונים על חרבן הבית וחובה על ת"ח לעסוק בתורה ובענין הקרבנות דכתיב הנה ברכו את ה' וכו' מאי בלילות אלו ת"ח העוסקים בתורה בלילה מעלה עליהן כאלו עוסקין בעבודה וכתיב לעולם זאת על ישראל ור' יוחנן אמר אלו ת"ח העוסקים בהלכות עבודה בלילה מעה"כ כאלו נבנה בהמ"ק בימיהם עכ"ל ובהא דשלש משמרות נאמרו הרבה צורות ועמ"ש הרב גופי הלכות דף ק"ח ומ"ש בעניותי בקונטריס כסא דוד דרוש ה' בס"ד:

א"ר אבא בר כהנא לא אמרן אלא בד"ת וכ"ש מילי דעלמא. לשון לא אמרן לכאורה אינו מתישב ומהר"י פינטו פירש באר היטב וראיתי בשאלתות דרב אחאי פ' חיי שרה והרי"ף פ' מי שמתו ומרדכי שילהי מ"ק סי' תתקח"י דגרסי לא נצרכה אלא לדברי תורה. והיא גירסא דווקנית: