פתח עינים על ברכות כו:

ורמינהו טעה וכו' קשיא. התוס' כתבו תימא אמאי לא משני וכו' וי"ל דלא אשכחן ברייתא שנשנית בין שתי תקנות עכ"ל דברי התוס' הללו קשים מינם ובם וגם דאשכחן בעלמא ברייתא בין שתי התקנות. וכבר עמד עליהם הרב הגדול מהר"ש אלגאזי זלה"ה בסוף ספר לחם סתרים דף קכ"ט וכתב שם מה שהעלה עם הרב כנסת הגדולה זלה"ה בפירוש דבריהם דרך חריף וישר אלא שהרב ז"ל גמגם עוד בלשונם עיין דבריהם הקדושים באורך. ואני מצאתי בתוס' ישנים כ"י שכתבו וז"ל וא"ת אמאי לא משני דהך ברייתא נשנית קודם שהעשירו וקבעוה על הכוס כדאיתא לקמן פ' אין עומדין י"ל שלא מצינו ברייתא שנויה בין שתי תקנות דתפלה ועל הכוס עכ"ל והמעיין יראה שבנסח זה דתוס' כ"י מרווח דרך הרבנים ז"ל ונהיר וצהיר טפי וגם הגמגום שגמגם בסוף הרב מהרש"א נסתלק והדבר מבואר למעיין ודוק היטב:

אתמר ר' יוסי בר חנינא אמר תפלות אבות תקנום וכו' ראיתי להרב המוסמך מהר"י פינטו זלה"ה שכתב בפירושו דנפקא מינה אם תפלת ערבית רשות או חובה דלמ"ד אבות תקנום חובה וכו' ע"ש באורך. ועם האדון הסליחה דסוגיין לא רהטא הכי אלא מוכח דהוי פלוגתא באפי נפשה דאף מ"ד רשות אתי גם למ"ד אבות תקנום. ותו נעלם מהרב ז"ל דברי התוס' ביומא דף פ"ז ע"ב והרא"ש והמרדכי ריש פרקין והרשב"א בחידושיו לקמן גבי תפלת ערבית רשות שמדברי כולם הוכ"ח תוכי"ח דאף אם יעקב תקנה היה רשות למ"ד וכן מפורש בהדיא בדברי תוס' ישנים כ"י בריש פרקין. וכן מפורש בזהר הקדוש פ' חיי שרה דף קל"ג ע"א ע"ש. ומשם בארה דאף מ"ד כנגד תמידין תקנום מודה דאבות תקנום ע"ש ועיין מה שכתבתי אנכי עפר בס' הקטן מחזיק ברכה סי' פ"ט בס"ד. ואחר זמן ראיתי שהרב שדה יהושע בפרקין ומהר"ר אליהו בפירושו כתבו כדברי מהר"י פינטו הנז' וקשה עליהם כקושיין.

יצחק תקן תפלת מנחה. התוס' כתבו דאע"ג דאמרינן צלותא דאברהם מכי משחרי כתלי היינו אחר שתקנה יצחק עכ"ד ובתוס' כ"י כתבו תירוץ זה בשם רבינו יעקב ואח"כ כתבו א"נ היה אברהם אבינו אומרה מתחילה אלא שלא עשאה קבע לכל בני ביתו עד שתקנה יצחק דאפי' עירובי תבשילין קיים אברהם אבינו עכ"ל. שוב ראיתי שכ"כ בתוס' ישנים ריש פ"ג דיומא תירוץ ראשון בשם ר"ת וכבר הבאתי אנכי תולעת שם דברי ר"ת כהווייתן בס' הישר כ"י. ושוב כתבו כתירוץ השני הנז' ע"ש וכחדא סלקי דברי התוס' דמכילתין ישנים ודיומא כמבואר. ואחר זמן ראיתי ביפ"מ שתי' שאברהם ידע בנבואה שיצחק ויעקב יתקנו מנחה וערבית והתפלל אותם וכתב דביפ"ת האריך וקרובים דבריו לתירוץ שני של התוס' ישנים: