פתח עינים על ברכות יז.

נצור לשוני מרע וכו' עמ"ש בעניותי בספרי הקטן דברים אחדים דף ס' ע"ב בס"ד ומה שסיים יהיו לרצון וכו' עמ"ש הרשב"א בחידושיו ורבינו יונה. וכמדומה שנעלמו דבריהם מהרב פר"ח בסי' קכ"ב כאשר כתבתי בעניותי בספרי הקטן ברכי יוסף שם בס"ד:

רב ששת כי הוה יתיב בתעניתא בתר דמצלי אמר הכי רבון כל העולמים גלוי לפניך וכו' עיין בזהר הקדוש פ' שמות דף ך' ע"ב:

רבי יוחנן כי הוה מסיים ספרא דאיוב הוה אמר הכי סוף אדם וכו' אפשר לפרש דהכונה סוף אדם למות שתכלית האדם ושלמותו הוא למות לאור באור החיים לזכות לראות פני שכינה. וסוף בהמה לשחיטה תכלית שלמותה בשחיטה לתקנה הן במצות השחיטה ומליחה ובישול ואכילת איש ישראל את בשרה כמבואר בספר הגלגולים והשתא דאמרינן כי תכלית המיתה הוא לקבל פני שכינה א"כ יעלה על לב דאשר זכה לחזות בנועם ה' הן בעודנו חי לא ימות לז"א והכל למיתה הם עומדין דאפילו משה רבינו ע"ה נסתלק מהעה"ז כי בסילוקו זוכה יותר ויותר מאשר זכה בחייו: אשרי מי שגדל בתורה אפשר דהכונה דגדל בתורה אפי' שלא לשמה משום דעל ידי כך בא לשמה כמשז"ל וז"ש ועמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו כלומר דהגם דתחילה למד שלא לשמה אח"ך עמלו בתורה ועושה נ"ר ליוצרו דהיינו שלמד לשמה דאז עושה נ"ר ליוצרו. וכבר נודע מאי דאמרו רבנן דאיכא תרתי למעליותא בעושה מצוה שלא לשמה טפי מעושה עבירה לשמה. חדא דלכל מראה עיני מצוה הוא עושה ומי יודע מחשבות וכלפי זה אמר גדל בשם טוב. וזאת שנית דמתוך שלא לשמה בא לשמה ומצוה גוררת מצוה וכנגד זה אמר ונפטר בשם טוב מן העולם ועל פי זה יונח לנו כפל הלשונות: ובאופן אחר יראה ונישב מה ענין ספר איוב אשר יומא דמשלם ולו היתה קריאת הגבר מגעת הולך בתומ"ו ישלח דברו סוף אדם וכו' כי הנה כתב רבינו האר"י זצ"ל בשער המצות פ' עקב בנותן טעם שלא הותר אדה"ר באכילת בשר ולנח הותר כי קודם שחטא אדה"ר היו הבהמות מתוקנות ועל ידי חטא אדה"ר נתקלקל הכל. ונח שהיה צדיק והיה יכול לתקן הותר לו אכילת בשר לברר ניצוצות הקדושה מחלק החי וכו' ע"ש באורך. גם ידוע כי כל ספר איוב הוא ויכוח על היסורין שבאו לו ויצא לטעון כי הוא תם וישר ולא חטא לסבול יסורין אלו. ופירש הרב מהר"ם אלשיך ורמזו הרמב"ן בשער הגמול כי כל יסור"י עולם שבאו עליו הן הנה היו לכפר מה שחטא בגלגול שעבר וזה גילה לו אליהו והיינו דקאמר באיוב חרה אפו על צדקו נפש"ו מאלהים נפשו דייקא דהגם כי עתה נקי וצדיק ואין בו חטא אבל נפשו בגלגול שעבר נפש החוטאת. כל קבל דנא אשתפוך חמימי על שלשת ריעיו אשר לא מצאו מענה וירשיעו את איוב הא גופ"א קשיא הנקרא איוב וזה שקר כי איוב זה אינו רשע והוא תם וישר עש"ב. והנה לקמן בשבת דף נ"ה כתבנו בעניותנו לשיטת הרא"ם דסבר דר' אמי דאמר התם אין מיתה בלא חטא ואין יסורין בלא עון ואסקיה הש"ס בתיובתא לא אתותב אלא מחלוקת אין מיתה בלא חטא. אבל מחלוקת אין יסורין בלא עון לא אתותב. וגם בחלוקת מיתה לא אתותב אלא במיתה טבעית דמשכחת לה בעטיו של נחש בלא חטא דידיה. אבל במיתה לפני זמנה לא אתותב וכולי עלמא אזלי ומודו דאינה באה אלא על ידי חטא וכפשטיה דקרא דאמר הנפש החוטאת היא תמות ודייקינן מינה דאין מיתה לפני זמנה בלא חטא כדדייקינן קרא דכתיב בשבט פשעם ובנגעים עונם וכו' עש"ב: והשתא כי הוה מסיים ספר איוב דמיניה מוכח דאין יסורין בלא עון מגלגול זה או מגלגולים אחרים חש ר' יוחנן שנאמר דה"ה אין מיתה בלא חטא אפילו טבעית וכדסבר ר' אמי. אי לזאת פיו פתח בחכמה וכה אמר סוף אדם למות כלומר במיתה טבעית מכח עטיו של נחש שנתקלקל העולם וכמ"ש בזהר הקדוש על יהושע דגם שלא חטא בעגל מ"מ כבר נתקלקל העולם. וע"י אדם הראשון נתקלקלו הבהמות גם כן וז"ש וסוף בהמה לשחיטה לתקנה כנזכר. והכל למיתה הם עומדים בין חטא בין לא חטא כולם סופם למות. אלא דמי שחטא במיתה לפני זמנה ואשר לא חטא במיתה טבעית. אשרי מי שגדל בתורה ועושה נ"ר ליוצרו שבכח התורה אלים לאפקועי ולברר ניצוצות הקדושה כמ"ש רבינו האר"י זצ"ל שם ועושה נ"ר ליוצרו ליחד ולקשר כל העולמות ליחד הדודים יחדיו. גדל בשם טוב דמכרזי עליה ברקיעא ונפטר בש"ט מן העולם דבעת פטירת הצדיק יומא דהלולא אז נעשה בירור גדול ועצום כמ"ש האר"י זצ"ל ועליו אמר שלמה וכו':

א"ל רב לר' חייא נשים במאי זכיין וכו' אפשר במאי דאמרו פ' בתרא דכתובות דעמי הארץ אינם חיים דת"ח חיים בתחיית המתים לפי שמשתמשין באור תורה דכתיב כי טל אורות טלך. והכא דאשכחן דגדולה הבטחה שהבטיח לנשים יותר מהאנשים דכתיב נשים שאננות בנות בוטחות במאי זכיין לקום בתחיית המתים כי זהו תכלית האדם לקום בתחיית המתים ולאור באור חיים והלא הנשים אינן חייבות בתורה ואי תימא שלא יקומו מלבד שהוא זר עוד בה מאי בוטחות ושאננות כיון דאין להן אחרית טוב. והשיבו דגם הן יש להן זכות תורה באקרויי ובאנטורי ובזכות תורה נשים שאננות קומנה: והרב מהר"ר יהונתן פירש במשז"ל אמר הקב"ה בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין ונמצא דאין נצחון ליצה"ר כי אם ע"י התורה. וזו שאלה שאל נשים במאי זכיין לשון ניצוח כמו בהא זכנהו לרבנן כלומר כיון דאין להן זכות תורה נשים במאי זכיין פי' מנצחות ליצה"ר ואהדר ליה באקרויי ואתנויי ומנטרי ובזה מנצחות היצה"ר: