פתח עינים על בבא קמא צד

ומפני כבוד אביהם חייבים להחזיר קרי כאן ונשיא בעמך וכו'. הסמ"ג והטור בי"ד סימן ר"מ הקשו מסוגיא זו על הרמב"ם שסבר דאביו רשע חייב לכבדו. והרב המופלא חסידא קדישא מהר"ח ן' עטר זלה"ה והגאון מהר"ר יהונתן תירצו במ"ש דרשע שקדש אשה ע"מ שהוא צדיק מקודשת דחיישינן שמא הרהר תשובה עיין בספר ראשון לציון. ונעלם מהם דיש פלוגתא בזה ברבינו ירוחם וכבר כתבתי בזה בעניותי בספרי הקטן ברכי יוסף שם סימן ר"מ. ושם כתבתי לחד סברא שמביא רבינו ירוחם מתקיים תירוץ הרבנים הנזכרים דז"ש הרי זו מקודשת הוא שהיה רשע בעבירות שבינו למקום אבל גנב וגזל ולא החזיר רשע מיקרי ע"ש ועתה אמת אגיד דמדברי הש"ס והרמב"ם דכתב מילתא פסיקתא אם היה רשע גמור ואמר הרי את מקודשת ע"מ שאני צדיק וכו' מוכח כסברת י"מ בתרא שהביא רבינו ירוחם וגם הרב משפט צדק ח"א סימן מ"ד דף קמ"ח ע"ג כתב דהרמב"ם לא סבר כי"מ קמא וכן הרב יעב"ץ בתשובות בספר שתי הלחם להרמ"ח דף ל"ח ע"ד כתב דמילתא פסיקתא נקט ע"ש אלא שנראה דנעלם ממנו דברי רבינו ירוחם ועוד כתבתי בענין זה בקונטריס מחזיק ברכה ח"ב סימן ר"מ בי"ד בס"ד. וכל זה לענין כבוד אבל לצער ולזלזל באביו רשע אמרו בזהר הקדוש ח"א סוף דף קס"ד דרחל אמנו ע"ה נענשה על אשר ציערה לאביה בענין התרפים אף שנתכונה להפרישו מע"ז ולכן מתה ולא זכתה לגדל בנימין ע"ש והוא פלא. ואי קשיא ממ"ש דחזקיה הע"ה גרר עצמות אביו וכו' והודו לו וי"ל דמ"ש בזהר הוא כשאב בחיים ברם לאחר מיתה שרי שיהיה לו כפרה כמו שעשה חזקיה הע"ה. [ועוד דלא היתה רחל אמנו ע"ה עושה תועלת להפריש אביה מע"ז דכמה מיני ע"ז היה עובד ואטו מפני שלא מצא תרפים יחזור בתשובה והלא היה מושרש בע"ז וסט"א ויעשה תרפים אחרים. ולכן נראה דעיקר החילוק הוא דחזקיהו ע"ה הועיל במעשיו לכפר על אביו. ורחל אע"ה לא היתה מועלת. ויש להוסיף דחזקיהו עשה אחר מיתה ודוק הטב]: