פתח עינים על בבא קמא פב.

ושיהיו קורין בשני ובחמשי עזרא תקן והא מעיקרא הוה מתקנא וכו'. מדברי הירושלמי ריש מגילה ופרק בני העיר ומסכת סופרים משמע דפליגי אתלמודין וסברי דקריא' ב' וה' ומנחת שבת הכל תקנת עזרא לחוד וכ"כ הרב המאירי ריש מגילה דמסכת סופרים פליג אגמרין וכמ"ש בעניותי בספרי הקטן ברכי יוסף סימן קל"ה וסימן תרפ"ה וע"ש במחזיק ברכה וכן רבינו ירוחם נתיב ב' ח"ג מייתי הירושלמי דשבתות וי"ט ור"ח וח"ה תקן משה רבינו ע"ה ועזרא תקן ג' בב' וה' ומנחת שבת וכן בספר האגודה הביא מהירושלמי דעזרא תקן ב' וה' ומנחת שבת ע"ש דף קל"ב ע"ב ע"ש ומיהו הרא"ש בתוספותיו ריש מגילה רצה להשוות הירושלמי לבבלי ועמ"ש אנכי עפר דל בספרי הקטנים בר"י ומחב"ר שם:

מכבסין בה' מפני כבוד שבת. מדברי רבינו יהונתן והרב המאירי הובאו בשיטה מקובצת מוכח דאין הקפידא אלא שלא יהיו מכבסין בע"ש וכן משמע מדברי מהרש"ל בים של שלמה וקצת אחרונים והכי מסתברא ודלא כהרב ידי אליהו תקון כ"א דסבר דהקפידא לכבס ביום חמשי דוקא ע"ש:

אוכלים שום בערב שבת. מהרש"ל בים של שלמה טרח להוכיח שהוא בליל שבת ולא זכר שהוא מפורש בירושלמי פרק הקורא עומד. והרמב"ם השמיט תקנה זו לפי שסובר שהיא תקנה לפי זמנם ולפי מקומם וכמ"ש בפירוש המשנה פרק קונם יין:

זה המשמש מטתו מע"ש לע"ש. והיא עונת ת"ח והאחרונים נסתפקו אם היה לו אונס בליל שבת אם חייב להשלים ומדברי הגאון אב"ד דק"ק פפד"מ בספר כתובה הנדפס מחדש בדף צ"ט ע"א וע"ד מוכח דחייב להשלים אם הי"ל אונס ולא דמי לנדה ע"ש ולי ההדיוט נראה [דגם לדבריו] אם תלמיד חכם זה הוא פשטני ואינו נוהג בעניניו כי אם על פי הש"ס והפוסקים ישלים. ואם זהיר לישר ארחתיו ע"פ הזהר הקדוש וגורי האר"י זצ"ל אינו מחוייב להשלים כפי טעמו של דבר שמפרש בזהר. והכל לפי מה שהוא אדם והחכם עיניו בראשו. [ובסגנון אחר כתבתי בכתובות שם ע"ש ודוק הטב]:

ושתהא אשה משכמת ואופה. בספר האגודה כתוב משכמת ואופה בערב שבת וכן נראה מדברי רבינו יונתן שהביא במקובצת לחד פירושא ועמ"ש בעניותי בספרי הקטן מחב"ר סימן תר"ב ע"ש:

תוס' ד"ה כדי שלא ילינו ג' ימים בלא תורה וא"ת מ"ש שתקנו ב' וה' וכו'. הרב רצוף אהבה צידד כמה צדדים בכונת קושיתם. והרשב"א בחידושיו פירש הקושיא דיתקנו שלישי וחמישי ע"ש והוא אחד מהצדדים שצידד הרב הנזכר. ומה שביאר הרב הנזכר לאיזה צדדים שצידד דיתקנו יום הששי הא ל"ק דיום הששי דבעו למטרח להכין צרכי שבת לא רצו לקבוע שיקראו ס"ת יום הששי: ובספר רגל ישרה כתב דמ"כ טעם להא דלא יהיו שלשה ימים בלא תורה דאמר הקב"ה בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין ואם ישארו שלשה ימים בלא תורה נשרש היצר הרע בלבו כשור שנעשה מועד בג' ימים עכ"ד והוא טעם נכון ואפשר לרמוז בהך קרא דמייתי הש"ס הוי כל צמא לכו למים צמ"א גימטריא ס"מ וז"ש הוי כל צמ"א שיש לו יצה"ר הנמשך מפלוני לכו למים שזהו התבלין. ואמר כל צמא כלל כל מיני יצה"ר דמאכל ומשתה ועריות וחמדת ממון וכיוצא לכלם צועק הוי לכו למים כי המים זו תורה מגין בעד כל מין יצה"ר: