פתח עינים על בבא בתרא ס.

מנא הני מילי אמר ר' יוחנן דאמר קרא וישא בלעם וכו' שוכן לשבטיו וכו' שאין פתחיהם מכוונים וכו'. פירשו המפרשים דאין פתחיהם מכוונים כדי שלא יסתכלו בנשים וכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה והשראת שכינה. ושמעתי מהרב מר קשישא כמהר"י פורמיגיני זלה"ה שהיה מדקדק א"כ מאי יליף דהזק ראיה הוי הזק הא זהו מטעם קדושה אבל בלא"ה אימא לא שמיה הזק ופירש הרב ז"ל במ"ש ז"ל דהזק ראיה היינו כשהאחד קדם אבל שנים פותחים בבת אחת אין א' יכול למחות דכל אחד יאמר כשם שאתה פותח עתה גם אני אפתח ופותחים שניהם. והנה בכתוב יש לדקדק דהול"ל וירא את ישראל כי שכן לשבטיו מאי שוכן אלא הכונה דבמדבר היו בבת אחת עושים האהלים והיו יכולים לפתוח שניהם דליכא הזק ראיה ועכ"ז אף שהוא שוכן בבת אחת לשבטיו עם כל זה אין פתחיהם מכוונים והוא משום גדר ערוה ויש קדושה ושכינה ומדקפיד לומר שוכן מכלל דאם אינם בבת אחת יש הזק ראיה ע"כ דברי הרב הנזכר ודוק כי קצרתי: והתוס' כתבו ראויין הללו שתשרה שכינה עליהם מסיפיה דקרא קא דריש דכתיב ותהי עליו רוח אלהים עכ"ל ואפשר דכונתם ע"ד מה שדרשו בזהר הקדוש שפירשו ותהי עליו רוח אלהים על ישראל דחפא עלייהו שכינתא דלא ישלוט עינא בישא דבלעם בזכות יוסף הצדיק שנשתרבב וכיסה את אמו שלא יראנה עשו עיין שם באורך אמרי קדוש ומעין דוגמא נאמר שהוא דעת התוס' דהא דכתיב ותהי עליו רוח אלהים הוא על ישראל והש"ס משמע ליה דיען מלאך רע בלעם על כרחו ענה אמן שראוים שתשרה עליהם שכינה תכף זכו ישראל ששרתה שכינה ותהי עליו רוח אלהים. ומדכתיב ותהי עליו רוח אלהים דודאי קאי על ישראל אנו למדים שראה שאין פתחים מכוונים ואמר ראויים הללו. ותכף ותהי על ישראל רוח אלהים דאפילו ההוא אמגושא סט"א אמר ראויין הללו ונסתם פה המקטרגים ותהי עליו וכו' ועמ"ש הרב מהר"ש אלגאזי ברצוף אהבה ודוק הטב: