פתח עינים על עבודה זרה ג:

והאמר רבא מצטער פטור מן הסוכה וכו'. עיין מה שכתבתי בעניותי בספרי הקטנים ברכי יוסף ומח"ב א"ח סימן תר"ם בס"ד במה שקשה מאגדתין לקצת פוסקים ועיין מ"ש בתשובת הרב מהר"ר יוסף דיין הובאה בשו"ת מים רבים סימן ג"ן ובספר הנחמד לשון למודים להרב מהר"ר ברזילי יעבץ א"ח סימן רל"א:

א"ר יצחק אין שחוק לפני הקב"ה אלא אותו היום וכו'. בסמוך מסיק דעל בריותיו אינו משחק אלא אותו היום ואפשר דרמוז זה בכתוב עצמו יושב בשמים ישחק ה' ילעג למו הכונה יושב בשמים ישחק לשון עתיד דשוחק היום ההוא וכי תימא מה הלשון ישחק לעתיד הכתיב לויתן זה יצרת לשחק בו והיא קושית הש"ס ומשני ה' ילעג למו מה שאני אומר ישחק לעתיד הוא שחוק על בריותיו וז"ש ה' ילעג למו. ולפי דרשת הש"ס הא דכתיב מזמור נ"ט ואתה ה' תשחק למו תלעג לכל גוים אפשר דאיירי נמי בשחוק זה וע"ש בפירוש רש"י:

מיום שחרב בית המקדש אין שחוק להקב"ה וכו'. אפשר במ"ש רבינו האר"י זצ"ל בסוד מאמרם מיום שנחרב בה"מ אסור לאדם שימלא שחוק פיו כי בעת שנחרב בית המקדש היא הנוקבא הנקראת בית לסיבת לקיחת כתרה שני אור גימטריא בית לכן מאז אסור לשחוק כי שחוק גימטריא ב"פ או"ר וכיון שנסתלק אור אור אין שחוק בעולם עש"ב ואני השפל ברמזי כתבתי בזה. והשתא אפשר שז"ש במאמרינו מיום שחרב בית המקדש אין שחו"ק להקב"ה. וממוצא דבר עין רואה דרבינו האר"י זצ"ל מסכים הולך כדעת הרמב"ן והטור א"ח סוף סימן תק"ס דהא דאמרינן אסור לאדם שימלא שחוק פיו הוא בגלות וכן נראה קצת מהכא. אבל מרן בב"י כתב שם משם רבינו יונה דשלא בימי הגלות נמי קאמר ע"ש ובט"ז:

אמר ר"ל כל העוסק בתורה בלילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד וכו' משום דבלילה שירה עמי. אפשר לדקדק תיבת עמי דכתיב בקרא כפי דרשא זו במ"ש במסכת תמיד כל העוסק בתורה בלילה שכינה כנגדו שנאמר קומי רוני וכו' נכח פני אדני. ואפשר שהכתוב הזה הם דברי כנסת ישראל יומם יצוה ה' תפארת ישראל חסדו משום דבלילה שירה דעוסק בתורה דכל התורה נקראת שירה והוא עמי דשכינה כנגדו:

אמר רב יהודה אמר שמואל מאי דכתיב ותעשה אדם כדגי הים וכו' מה דגים שבים כיון שעולים ליבשה וכו'. אפשר דדייק אמאי קאמר קרא כדגי הים הול"ל ותעשה אדם כדגים להכי דריש דכתיב דגי הים ללמדנו שהשואת האדם לדגים הוא בענין הים מה דגים אם פורשין מן הים וכו' ומכללא שמעינן דהגם דדגים הפורשים זמנין דיש להם חיות קצת חיי שעה מ"מ נודע דזה החיות אינו כלום וקרינן בהו מיד מתים כן רשעים שפורשים מהתורה בשגם עין רואה שהם חיים קרי בהו מיד מתים דרשעים בחייהן קרויים מתים:

ד"א מה דגים אם קדרה עליהם חמה וכו'. אפשר לומר דפליגי הני לישני דחד סבר כמ"ד דתורה גם בעידן דלא עסיק בה אגנא ומצלא מיצה"ר וכמ"ש במקום אחר משם גדול אחד דמתרץ דעתיה דרב יוסף פרק היה נוטל [הננו גדול הרב המופלא ח"ק מהר"ח ן' עטר זלה"ה כמ"ש לפנים שם פרק היה נוטל. ולעיל בהגה"ה בסנהדרין דף ק"ב ע"א ולכאורה יקשה על זה שכתבתי דלדעת רב יוסף אם הסכים לפרוש מהתורה לגמרי מת דלדעת רב יוסף לא יכון דאיך לא הגינה עליו התורה והצילתו שלא יפרוש לגמרי. אך יש לקיים דרך זה על פי מ"ש בסמוך בהגה"ה בסנהדרין דף ק"ב ע"א דאם חשב בע"ז אבד חנינו ומיד נלכד ויבא לפרוש לגמרי מהתורה ודוק הטב] והיינו דקאמר ברישא אם פורשים מהתורה וכו' כלומר שהסכים בדעתו לפרוש מהתורה דלא ישוב אליה עוד אז מת. אבל אי דעתיה עילוה אלא דהשתא לא עסיק אינו מת על יד יצה"ר דהתורה אצולי מצלא. אמנם הדבר אחר סבר דאף דלא פירש אלא דבעת ההיא אינו עסוק שולט בו היצה"ר וז"ש מה דגים כיון שקדרה עליהם חמה וכו' אף שהם בתוך הים עדיין אלא שקדרה עליה חמה ואין המים מכסין אותם מתים כן הת"ח אף שהוא בתוך ים התורה ודעתיה למהדר אתלמודיה כיון שקדרה עליהם חמה של היצה"ר מתים דבעידנא דלא עסיק אין המים שהוא התורה מכסים אותם ולא מצלא מיצה"ר ודוק: