הוה מייתי תרי עבדי וכו'. מ"ש מהרש"א בחידושי אגדות הכא דברים ככתבן קשים לשמוע כאשר יראה הרואה. אמנם נראה דתיבת בחזרתו שבסוף לשונו היא טעות ויש למחוק אותה ואז דבריו מובנים בא"ר לח"י רואי כאשר עיניך תחזינה ודוק הטב:
מי שעלה לי נימא ברגלו וכו'. עמ"ש בעניותי בספרי הקטן דברים אחדים דף ק"א ע"ד בס"ד: