פתח עינים על ערכין טו:

בשליו שני והאספסוף וכו'. התוס' פירשו משם ר' יוסף קרא שפסק השליו הראשון וכו' וזה דעת רבינו ישעיה הראשון מטראני בנימוקיו על התורה כ"י וכ"כ החזקוני פרשת בהעלותך. והרמב"ן פרשת בשלח כתב דהשליו הראשון לא היה לשובע. ומהר"י אבוהב בפירושו הקשה על דבריו ע"ש. ומ"ש הרב ידי משה פירוש המדרש פרשת במדבר דבריו קשים כאשר יראה הרואה. וכן הקשה עליו בפירוש נחמד למראה שנדפס מחדש סביב למדרש ע"ש. ובספר פענח רזא כתב משם רבינו בכור שור שזהו השליו המוזכר פרשת בשלח ואיידי דמיירי שם במתנת המן נקט נמי שליו ע"ש:

אמר רב חסדא אמר מר עוקבא כל המספר לשון הרע אמר הקב"ה אין אני והוא יכולים לדור וכו' ואיכא דמתני לה על גסי הרוח וכו'. שמעתי ממעלת הרב המובהק סבא קדישא כמהר"ר יצחק פורמיגי"ני ז"ל שפירש דפליגי כפלוגתא דבסמוך אם סיפר אם יש לו תקנה או לא וחד אמר אם סיפר אין לו תקנה שכבר כרתו דהע"ה ברוח הקדש שנאמר יכרת ה' כל שפתי חלקות. וחד אמר סיפר יש לו תקנה אם ת"ח יעסוק בתורה ואם ע"ה ישפיל עצמו. והשתא מאן דדריש אותו לא אוכל על לשון הרע סבר כמ"ד דאם סיפר יש לו תקנה והכי מפרש קרא מלשני וכו'. אותו אצמית כמ"ש דהע"ה יכרת ה'. ואם תאמר יש לו תקנה בעסק התורה או בשפלות לז"א מה שאמרתי אותו אצמית היינו אם לא השפיל עצמו והוא גבה עינים. ורחב לבב בתאוות התענוגים לפי שאינו רוצה ללמוד כי התורה אינה שורה במי שהולך אחר תענוגי הבלי העה"ז. ולכן זה בעל לשון הרע אותו לא אוכל אין אני והוא כי אינו רוצה ללמוד ולא להשפיל עצמו. וא"כ אותו לא אוכל קאי על מספר לה"ר. ואידך דמתני לה על גסי הרוח סובר בסיפר לשון הרע אין לו תקנה שכבר כרתו דוד הע"ה ברוח הקדש יכרת ה' כל שפתי חלקות וז"ש מלשני וכו' אותו אצמית אכרות כמו שאמר דהע"ה. וסליק ענינא דמספר לה"ר. ואחר זה אומר גבה עינים וכו' על גסי הרוח ועלה קאי אותו לא אוכל ע"כ דברי הרב הנזכר בתוספות קצת נפך. ובהאי פלוגתא אם סיפר לה"ר אם יש לו תקנה במאי פליגי כתבתי בעניותי בספרי הקטן ראש דוד פרשת תזריע בס"ד ע"ש באורך: