פסחים מד:
Pesachim 44b · פסחים · free full Hebrew text
Open in the reader →לִיתֵּן טַעַם כְּעִיקָּר שֶׁאִם שָׁרָה עֲנָבִים בְּמַיִם וְיֵשׁ בָּהֶן טַעַם יַיִן חַיָּיב
מִכָּאן אַתָּה דָּן לְכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ וּמָה נָזִיר שֶׁאֵין אִיסּוּרוֹ אִיסּוּר עוֹלָם וְאֵין אִיסּוּרוֹ אִיסּוּר הֲנָאָה וְיֵשׁ הֶיתֵּר לְאִיסּוּרוֹ עָשָׂה בּוֹ טַעַם כְּעִיקָּר כִּלְאַיִם שֶׁאִיסּוּרוֹ אִיסּוּר עוֹלָם וְאִיסּוּרוֹ אִיסּוּר הֲנָאָה וְאֵין הֶיתֵּר לְאִיסּוּרוֹ אֵינוֹ דִּין שֶׁיַּעֲשֶׂה טַעַם כְּעִיקָּר
וְהוּא הַדִּין לְעׇרְלָה בִּשְׁתַּיִם
הָא מַנִּי רַבָּנַן הִיא וְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר כְּרַבִּי עֲקִיבָא
הֵי רַבִּי עֲקִיבָא אִילֵימָא רַבִּי עֲקִיבָא דְּמַתְנִיתִין דִּתְנַן רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר נָזִיר שֶׁשָּׁרָה פִּתּוֹ בְּיַיִן וְיֵשׁ בּוֹ לְצָרֵף כְּדֵי כְּזַיִת חַיָּיב וּמִמַּאי דְּמִפַּת וּמִיַּיִן דִּילְמָא מִיַּיִן לְחוֹדֵיהּ
וְכִי תֵּימָא מִיַּיִן לְחוֹדֵיהּ מַאי לְמֵימְרָא הָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּאַף עַל גַּב דְּתַעֲרוֹבֶת
אֶלָּא רַבִּי עֲקִיבָא דְּבָרַיְיתָא דְּתַנְיָא רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר נָזִיר שֶׁשָּׁרָה פִּתּוֹ בְּיַיִן וְאָכַל כְּזַיִת מִפַּת וּמִיַּיִן חַיָּיב
וְרַבִּי עֲקִיבָא טַעַם כְּעִיקָּר מְנָא לֵיהּ יָלֵיף מִבָּשָׂר בְּחָלָב לָאו טַעְמָא בְּעָלְמָא הוּא וְאָסוּר הָכָא נָמֵי לָא שְׁנָא
וְרַבָּנַן מִבָּשָׂר בְּחָלָב לָא גָּמְרִינַן דְּחִידּוּשׁ הוּא
וּמַאי חִידּוּשׁ אִילֵּימָא דְּהַאי לְחוֹדֵיהּ וְהַאי לְחוֹדֵיהּ שְׁרֵי וּבַהֲדֵי הֲדָדֵי אָסוּר כִּלְאַיִם נָמֵי הַאי לְחוֹדֵיהּ וְהַאי לְחוֹדֵיהּ שְׁרֵי וּבַהֲדָדִי אָסוּר
אֶלָּא דְּאִי תָּרוּ לֵיהּ כּוּלֵּי יוֹמָא בַּחֲלָבָא שְׁרֵי בַּשֵּׁיל לֵיהּ בַּשּׁוֹלֵי אָסוּר
וְרַבִּי עֲקִיבָא נָמֵי בָּשָׂר בְּחָלָב וַדַּאי חִידּוּשׁ הוּא
אֶלָּא יָלֵיף מִגִּיעוּלֵי גוֹיִם גִּיעוּלֵי גוֹיִם לָאו טַעְמָא בְּעָלְמָא הוּא וְאָסוּר הָכָא נָמֵי לָא שְׁנָא
וְרַבָּנַן גִּיעוּלֵי גוֹיִם נָמֵי חִידּוּשׁ הוּא דְּהָא כׇּל נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם מוּתָּר דְּגָמְרִינַן מִנְּבֵילָה וְהָכָא אָסוּר
וְרַבִּי עֲקִיבָא כִּדְרַב חִיָּיא בְּרֵיהּ דְּרַב הוּנָא דְּאָמַר לֹא אָסְרָה תּוֹרָה אֶלָּא בִּקְדֵירָה בַּת יוֹמָא הִלְכָּךְ לָאו נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם הוּא
וְרַבָּנַן קְדֵירָה בַּת יוֹמָא נָמֵי לָא אֶפְשָׁר דְּלָא פָּגְמָה פּוּרְתָּא
אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אַוְיָא לְרַב אָשֵׁי מִדְּרַבָּנַן נִשְׁמַע לְרַבִּי עֲקִיבָא מִי לָא אָמְרִי רַבָּנַן מִשְׁרַת לִיתֵּן טַעַם כְּעִיקָּר מִכָּאן אַתָּה דָּן לְכׇל אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה לְרַבִּי עֲקִיבָא נָמֵי מִשְׁרַת לְהֶיתֵּר מִצְטָרֵף לְאִיסּוּר מִכָּאן אַתָּה דָּן לְכׇל אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה כּוּלָּהּ
Meforshim on this daf
- רש"י על פסחים Rashi on Pesachim
ליתן טעם כעיקר - לעשות טעמו של איסור כעיקרו וממשו:
- תוספות על פסחים Tosafos on Pesachim
והוא הדין לערלה בשתים - וכן אמרינן בפ"ק דקדושין (דף לח.) גבי חדש ופ"ה דערלה אין איסורו איסור עולם דאחר שלש מותר וקשה מה שמותר אחר שלש היינו האילן והאילן לא נאסר מעולם רק הפרי והפרי אין לו היתר ור"ת פי' הוא הדין לערלה בשתים היינו בשנת ארבע דיש היתר לאיסורו על…
- חדושי הלכות על פסחים Chidushei Halachot on Pesachim
בד"ה וה"ה לערלה כו' דנזיר וחדש אין איסורן איסור עולם שהגדל מן הגפן כו' עכ"ל ובתוס' פ"ק דקדושין קרי ליה להך מלתא אין היתר לאיסורו ע"ש בתוס' וק"ל:
- מהר"ם על פסחים Maharam on Pesachim
בתוס' ד"ה וה"ה וכו' לר' יהודה דאמר יום הנף כולו אסור וכו' פי' כשאין מביאין עומר אז אסור כל ששה עשר דניסן וע"י העומר ניתר:
- פני יהושע על פסחים Penei Yehoshua on Pesachim
בגמרא ליתן טעם כעיקר שאם שרה ענבים במים ויש בהן טעם יין חייב. ויש לדקדק אמאי דמשמע הכא דבעי למילף מהכא דטעם כעיקר דאורייתא אע"ג דלית ביה כזית בכא"פ דהא בכזית כא"פ כ"ע מודו ולפרש"י דלעיל הוי הל"מ בכל איסורין וכדאמרינן נמי בסמוך אי מיין לחוד מאי למימרא. ולכאורה…
- רבינו חננאל על מסכת פסחים Rabbeinu Chananel on Pesachim
ומותבינן מיהא שתי קדירות אחת של חולין ואחת של תרומה ולפניהם שתי מדוכות באחת תבלין של תרומה כו' ושנינן הנח לתרומת תבלין דאינה מן התורה לפי שאינם מיני תבואות ומותבי' תוב שתי קופות של חולין ושל תרומה ולפניהם שתי סאין אחת של חולין ואחת של תרומה ונפלו אלו לתוך אלו…
- רש"ש על פסחים Rashash on Pesachim
תוס' ד"ה וה"ה. ונזיר נמי כו' שהחכם עוקר כו'. ק"ל דהא ברה"פ כתיב או אשה דמשמע אפי' יש לה אב או בעל דיכולין להפר לה ואינהו מיגז גייזי:
- תוספות רי"ד על פסחים Tosafot Rid on Pesachim
ור"ע טעם כעיקר מנ"ל פי' שאם אין לו טעם כעיקר מקרא אחרינ' נימא דהאי משרת לא אתא אלא לנ"ט כעיקרר ומשום דקא אכיל מני' כזית בכא"פ אבל חצי זית דהיתר המצטרף עם חצי זית דאיסור מנא לי':