פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה ח:ב

א"ר שמואל ב"נ אגב שדורש פסוק מהאוכל יצא מאכל שאמרו שמשון ברוה"ק כמ"ש בסוף הסימן הביא כל המאמר לכאן:

כיון שהתחיל רוה"ק לגשגש בשמשון. פה שייך המאמר מלמד שנטל שני הרים כו' כי הפסיקו במאמר הקצר בג' מקומות התחיל ולכן כשבא לסיים מאמרו הראשון הוצרך לומר עוד הפעם אמר רשב"נ. ומ"ש בג' מקומות התחיל כוונתו בזה שהוקשה לו מ"ש ותחל רוח ה' לפעמו במחנה דן בין צרעה ובין אשתאול משמע ששם התחיל להראות גבורות ה' הרי לקמן בפרשה חשב המקומות שעשה בהם הגבורות א' בכרמי תמנת וב' ירידתו לאשקלון וג' בלחי ואין גם אחד במחנה דן א"כ מהו שאמר לפעמו במחנה דן בהכרח שדורש שבכל פעם מג' פעמים הנ"ל היה כמן צרעה ואשתאול שהם במחנה דן ורשב"ן סובר על שנטל שני הרים כמו צרעה ואשתאול שהם במחנה דן ומ"ש שנאמר ותחל בהכרח שצריך להגיהה ואולי צ"ל כך וש"נ ושנאמר ותחל רוח ה' לפעמו וגו' רשב"ן וכו' שכך פי' מלמד שנטל שני הרים וכו':

כשהיה יורד לתמנתה. עי' הגהות רש"ש א"כ דעת הכתוב שלא היו גבורותיו רק בג' מקומות אלו ולא יותר וזה ע"פ מדת דבר הלמד מענינו א"כ מ"ש ותחל רוח ה' לפעמו במחנה דן אינו גבורה נוספת על הג' המפורשים אלא הוא הכלל וג' המפורשים המה הפרטים והכלל צריך לפרט. לפרט ולפרש באיזה אופן חלה עליו הרוח לפעמו וכמה פעמים היה והפרט צריך לכלל שהיה הכל כמן צרעה ואשתאול: