פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה ו:ו

וכי יאמרו עליכם וחבירו. ופסוק השני הסמוך לו וסגנון הפסוקים וכי יאמרו עליכם דרשו אל האובות והידעונים וגו' בעד החיים אל המתים והפסוק השני לתורה ולתעודה וגו' אשר אין לו שחר:

ובין שלא נתפרש שמו. בין שנתפרש שם אביו ובין לא נתפרש שם אביו ותיבת שמו מיותר וכ"ז הובא לכאן לפרש להוכיח שבארי היה נביא כמ"ש בריש הושע הושע בארי שבארי ג"כ היה נביא:

והוא אומר לא נביא. ופי' שלא השתדלתי להיות נביא אלא השי"ת שלח אותי ובחר בי בלא רצוני וכן אבי הרי שהיו שניהם נביאים:

ישעיה בן אמוץ הנביא. שסמך תיבת הנביא אל אמוץ:

בעד החיים אל המתים. דעת המדרש שהמה דברי ישראל שמשיבים להמסיתים שלא יתכן שהמסיתים יאמרו כן להכחיש דבריהם בעצמם ונדרש ע"פ מדה י"א סידור שנחלק שמ"ש בעד החיים אל המתים שייך לפסוק לתורה ולתעודה שאמרו ישראל כמ"ש בסמוך אמר הקב"ה לישראל בני אמרו לאו"ה וע"פ מדה כ' כנ"ל אם אינו ענין לע"ג תנוהו ענין לישראל וע"פ מדה ט' כאלו מפורש השיבו להם ישראל בעד החיים אל המתים:

מהו אמת. עי' לקמן ריש פרשה כ"ו:

התורה מעידה בנו. דורש תעודה לשון עדות כמ"ש עדות ה' נאמנה שבתורה מפורש שקבלנו עול מלכותו לעולם ושלא לעבוד ע"ג ומ"ש אם לא דעת חז"ל שהוא שייך לרישא דקרא לתורה ולתעודה אם לא שבתורה מפורש אם אנו עובדים אלהים חיים אם לא ודרשת ר"י ור"ל על תיבות יאמרו כדבר הזה שאין לו שחר ולא על תיבות אם לא כנ"ל שהוא שייך למעלה:

חושך ואפלה שמשו. משמעות שמאחר ששמשו חושך ואפילה מחויב הוא שגם תוהו ובוהו ישמשו. אך הענין בזה כי בתחלת הבריאה כתיב והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך וגו' ועל שעיקר הבריאה התחיל בתוהו ובוהו וחושך עכ"ל אע"פ שאמר ויהי אור מתוך החושך וברא כל הבריאה מתוך תוהו ובוהו עם כל זה לא בטל החושך והתוהו ובוהו מהמציאות והם משתוקקים לשמש בעונם כשמוצאים מקום וע"ד מ"ש בכמה מקומות אם ישראל מקבלים התורה מוטב ואם לאו אני מחזיר העולם כולו לתוהו ובוהו וזהו שאמר כאן שהחושך מצא מקום לשמש במצרים אך תוהו ובוהו עדיין לא מצא למו מקום עד לעתיד ואגב דברי ריש לקיש שאינם מזריחין הביא כל הדרשה לכאן בענין החושך. וצ"ע שהרי מפורש בירמיה ד' שאמר בעונש ישראל ראיתי את הארץ והנה תוהו ובוהו הרי ששמשו בעוה"ז ויתכן ששם כתוב ראיתי וגו' שהנביא ראה במראה הנבואה אך לעתיד יראו וידעו הכל:

שנתנה מתוך החושך. דורש שלכך כתוב שנתן התורה מתוך החושך לדרוש שקודם שקבלו ישראל התורה היה כל העולם מתנהג בחושך הבערות בעבודת כוכבים והתורה היא האור והאומות עובדי כוכבים שלא קבלו התורה אור נשארו בחושך העולמי וישראל שקבלו התורה אור יצאו מחושך העולמי: