פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה לז:ג

רבן גמליאל. עי' כל זה עירובין דף ס"ד נדרים דף כ"א ירושלמי ע"ג פרק א' ירושלמי נדרים פרק ט' ומ"ש ר' אלעאי מאחרא פי' מן הצד כמ"ש בהדיא יומא דף ל"ז:

מבגי. עי' ב"ר פר' פ' סוף סימן ח' שכם נסב מבגאי קטע ופירש הערוך מלשון בני בגאי עובדי אדמה נקרא מגבאי וכאן פי' שהיה שם הנכרי בעצמו מבגאי וזה צפה ברוה"ק:

של בורגנין. שלא היה להם בתים ודרים בבורגנין:

וממנו למדנו ג' דברים. אלו ששייכים להפרת נדרים בפרט והדברים שחשב תחלה שייכים לכלל התורה ועי' שמ"ר פר' ג' סימן ל':

שידקר בחרב. כר' יהודה לעיל בריש הפרשה ורפואתו שהחכם יתיר נדרו ועוקר הנדר מעיקרו כאלו לא נדר כלל ואין כאן עונש:

כי יפליא נדר. ויש לערכין דין נדר וכנ"ל סוף סימן א' ויועיל התרת חכם: