פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה לה:יב

יורה ומלקוש. בסוף סדר עקב בפרשת והיה אם שמוע תשמעו ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש ואספת דגנך שאז עושה פירות וכן הכוונה כאן במ"ש גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה וגו' ע"פ מדה י"ז. ר' מאיר סובר דמ"ש ונתתי מטר כלל יורה ומלקוש פרט אין בכלל אלא מה שבפרט שני מטרות ויורה היינו מורה שכתוב ביואל ב' ויורד לכם יורה ומלקוש בראשון יורה במרחשון ומלקוש בראשון הוא ניסן שהוא ראשון לחדשים כמ"ש כל זה בתענית דף ו' ודעת ר' יוסי שמ"ש ונתתי מטר ארצכם אינו כלל אלא על פי מדה י' מטר יורה ומלקוש ג' גשמים:

וגשם מטר וגשם מטרות. הרי ע"פ מדה יו"ד ה' מטרות ורבנן מוסיפים עוד שנים ע"פ מדה י"ז הרי שבעה. הרי כאן ה' דעות בגשמי ארץ ישראל שיורדים לברכה ואינם חולקים במציאות גשמי א"י שפעמים היה הברכה באופן זה בב' מטרות לבד ופעמים בג' ופעמים בה' ופעמים בז' ופעמים באחד וחכמים היו מכירים ויודעים טבעי גשמי א"י וסמכו דבריהם על הפסוקים:

לאיש אחד. אפילו הרבה שדות והרבה מינים כולם יצליחו ואצל אחרים לא יצליח ופעמים בעבור עשב אחד שמין אחד יצליח אצל כולם. ולפעמים בשביל שדה אחת של כמה אנשים וכמה מינים ועי' תענית דף ט':

עד שיבלו. דורש בלי מלשון והארץ כבגד תבלה:

ודורכי גתות. הכלל כל בעלי מלאכות בחוץ תחת אויר השמים מצטערים בהם:

גשמי ברכה יהיה. שברצון הש"י לא יהיו קשים לשום אדם שיהיו אצל כולם לברכה וכמ"ש ברכת ה' היא תעשיר ולא תוסיף עצב עמה: