פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה לד:טו

אז יבקע כשחר אורך. בריש סי' י"א אמר שהפסדה כ"ד קללות ומתן שכרה כ"ד ברכות ומתחיל עתה למנות הכ"ד ברכות אחר שדרש בפסוקים הקודמים של מצות צדקה וזהו הראשון אז יבקע וגו' וס"ד וארוכתך מהרה תצמח ופשט הכתוב ורפואתך מהרה תצמח וכמש"כ אעלה ארוכה לך וממכותיך ארפאך וא"כ היל"ל ורפואתך מהרה תצמח ע"כ דורש ארוכתך מלשון אורך שכר טוב של עולם הבא שנקרא אורך ימים. ויתכן שכך פירושו שמצוה גוררת מצוה מצות צדקה שכתוב בה וצדקה תציל ממות וכתיב כן צדקה לחיים תגרור מצות אחרות שכתוב בהם אריכות ימים כיבוד אב ואם ומשלוח הקן ועל כל התורה והמצות כמ"ש כי בי ירבו ימיך וגו' מהרה תצמח:

כל מה דאת לעי. פי' שאצל הרשעים כתוב פן ישבעו זרים כחך וגו' פן תתן לאחרים הודך אבל הצדיקים לעצמם יגעים כמ"ש יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך על כן הרשעים יוצאים ריקם מן העולם ואין בידם מאומה וכבוד ה' מה יאסוף ממנו אך הצדיקים הולכים מלאים כל טוב להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא על כן וכבוד ה' יאספך:

אלו שטרות פרועים. מדכתיב תחילה התר אגודות מוטה הם אגודות של שטרות כמ"ש במשנה פרק אלו מציאות שהם בעול שכבר נפרעו וכן אם תסיר מתוכך מוטה הנ"ל:

שלח אצבע ודבר און. היל"ל מלשלוח אצבע ומלדבר און אך שלח אצבע משמע צווי ע"כ דורש שישלח אצבע וידבר און והיינו בעת חורבן ביהמ"ק כמ"ש עובדיה א' ט"ו ואל תסגר שרידיו ביום צרה מנ"נ ונבוזראדן וטיטוס וכדומה ומי שברח מהם ורודפים אחריו אם ברח לצפון מצוה לומר שברח לדרום וזהו ודבר און ולהראות באצבע לדרך אחר וזהו שלח אצבע:

דודי צח. וזהו בצחצחות:

יזיין. תהיה חמוש כנגד שונאיך כמו בכלי זיין:

יניח. שעצמותיך ינוחו בקבר כמ"ש ינוחו על משכבותם הולך נכוחו:

כגן רוה. זה גן עדן שהוא תמיד רוה מים כמ"ש ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן הרי שהעדן הוא מוצא מים שלא יכזב לעולם ומשקה תמיד הגן:

ובנו ממך חרבות עולם. אותם שמחריבים העולם יבנו ממך היינו הת"ח שמבטלים מן התורה הם מחריבים העולם והעוסקים בתורה מקיימים העולם שת"ח נקראים בונים שבונים העולם והם מוסדי דור ודור וכמ"ש ירוש' פרק א' דחגיגה הובא בפתיחה ב' דאיכה רבתי רבי הוה משלמי וכו' ומאן אינון נטורי קרתא אלו סופרים ומשנים שהם הוגים ומשנים ומשמרים את התורה ביום ובלילה וכו' ע"ש וכמ"ש בפרשה הסמוכה סימן ד' וכמעשה דר' עקיבא:

אפוכי דידיה הן היא. פי' במ"ע שטר פרעון ועי' מ"ש במ"ר פר' י"ז סוף סימן ה' כותב אפכיות פי' כנ"ל ור"ט הבין מיד כוונת ר"ע ושאל אותו בבדיחותא וכן השיב לו:

וקורא לך גודר פרץ. משמע שם חדש שם של כבוד ושכר היינו שם של משה:

הפרצה הזאת. עי' לעיל ריש סימן ב':

משובב נתיבות לשבת. דרך משל ומליצה שהעני דעתו מטורפת ומתרעם מרוב צערו והנותן לו מישב דעתו שיהיה ככל אדם וזהו משובב נתיבות לשבת:

הוא יישן על מטתו. העני שהוא בביתו אין לו מטה וכסות ויש עני גולה ומטולטל בדרך וישן לו בדרך והנותן לו משקיט ריבו שרב את יוצרו ועושה שלום להקב"ה והקב"ה קורא עליו יעשה שלום לי וזהו או יחזיק במעוזי היינו הצדקה כמ"ש הון עשיר קרית עוזו ומעלה עליו כאלו הי' הקב"ה כ"י צריך לשלום זה לעצמו:

ועמד וגדרה. שגדול האילן ומילא ועמד בכל הגדר:

זו שבת בראשית. שיוהכ"פ נקרא ג"כ שבת שבתון ע"כ קורא לשבת סתם שבת בראשית שהיה סמוך לששת ימי בראשית וקדוש ה' הוא יוהכ"פ קדוש כמלאכים בלא אכילה ושתיה וסיכה ומלאכה:

אילין דאמרין רועינו פרנסנו. הרי שמזכירין בשבת צרכי פרנסה. ומאחר שאמר אילין דאמרין. משמע שרבים היו נמנעים מלאמרו מטעם הנ"ל שהוא מצא חפציו:

טופס ברכות. כמו טופס השטר והכתב ופי' נוסח קבוע ומסודר ורגיל בו ואינו מצטער באמירתו:

אמר לה שבת היא. שאסור לומר בהדיא לאב ואם שעושים איסור רק מן הצד והם בעצמם יבינו ועל כן אמר לה שהיא שבת והיא בעצמהתזכור שאסור להרבות בדיבור:

הרי ארבע עשרה. א' אז יבקע וגו'. ב' וארוכתך וגו'. ג' והלך לפניך צדקך. ד' אז תקרא וה' יענה תשוע ויאמר הנני. ה' וזרח בחושך אורך וגו'. ו' ונחך ה' תמיד. ז' והשביע בצחצחות. ח' ועצמותיך יחליץ. ט' והיית כגן רוה וגו'. י' ובנו ממך חרבות עולם. י"א וקורא לך גודר פרץ. י"ב משובב נתיבות לשבת. י"ג אז תתענג על ה'. י"ד והרכבתיך על במתי ארץ. וחסר עוד יו"ד ברכות להשלים עד כ"ד ודורש שנכלל במ"ש והאכלתיך נחלת יעקב אביך הם היו"ד ברכות שבירך יצחק את יעקב שמהם חי יעקב בעוה"ז ובעוה"ב א' ויתן וגו' מטל השמים. ב' ומשמני הארץ. ג' ורוב דגן. ד' ותירוש. ה' יעבדוך עמים. ו' וישתחוו לך לאומים. ז' הוי גביר לאחיך. ח' וישתחוו לך בני אמך. ט' אורריך ארור. יו"ר ומברכיך ברוך. ואע"פ שפסוק אז תתענג על ה' כתיב על שמירת שבת דורש שמאחר שכתוב בענין שני מיני ברכות הם שייכים זה לזה וכמ"ש שמ"ש אז יבקע וגו' אז תקרא וגו' הוא שכר הצדקה כך מ"ש אז תתענג על ה' הוא שכר הצדקה ועי' ד"ר פר' ג' סימן א' אז תתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך א"כ זהו עצמו מ"ש אז תקרא וה' יענה ודו"ק וכן הוא בפר"א סוף פר' ל"ב עשר ברכות ברך יצחק את יעקב וכו' כנגד עשרה מאמרות שבהם נברא העולם וכו' ע"ש הרי כ"ד ברכות שכר הצדקה. וסימנך אל ישוב ד"ך נכלם והכ"ד הם כנגד כ"ד ספרים בתנ"ך כ"ד משמרות כ"ד מתנות: