פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה ל:ז

ביום הראשון. בפסוק מ' ובפסוק הקודם אך בחמשה עשר יום והיל"ל ולקחתם לכם והיינו יודעים שהוא ביום ט"ו הנ"ל שהוא יום ראשון לי"ט של סוכות ולמה הוצרך לומר ביום הראשון:

שחייבת ליפס למלך. פירש במ"ע שהוא מענין מלקוח והוא ענין ביזה ומ"ס וכל הענין בתנחומא כאן סימן כ"ב ובקוה"ר בפסוק לך אכול בשמחה דף ק"ו ב':

ביה"כ הכל מתענין. הג' שם ושם והקב"ה מוחל להם הכל ומ"ש כאן והקב"ה אומר להם לישראל מן הכא ולהלן נחל חושבנא הוא מיותר ומקומו לקמן בסמוך והוא נגרר לכאן בטעות:

כל ישראל עסוקין במצות. פי' בטרדת מצות ובהכנתן ובראשון עומדים בלולביהם ואתרוגיהם ואז נוצאים בדין כהוראת הלולב כדלעיל בסימנים הקודמים ונגמר המשפט של אשתקד ומתחיל חשבון אחר חדש מיום ראשון זה:

כי עמך הסליחה. היל"ל כי תסלח למען תורא מהן כי עמך ע"כ דורש כי עמך הסליחה צפונה וממתנת כנ"ל על שהתענו גדולי הדור ובמדרש קהלת גורס מאמר ר' אחא אצל שהתענו מער"ה:

ליתן אימתך. שאם היו יודעים שאתה סולח לא היו יראים אותך שהיו מתיאשים מן התשובה ונשארים בחטאם ובמדרש תהלים ובילקוט שם הגירסא ליתן אימתך על בריותיך ביום הכפ':