פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה ל:ג

פנה אל תפלת הערער. שהתפללו ישראל בר"ה ויוה"כ כמ"ש בסוף הסימן אל תבזה את תפלתם:

וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם. ולמה קורא להקב"ה נצח ישראל במקום זה ע"כ דורש א"ת נֶצַח אלא נָצַח ישראל בעת שיש לישראל סימן ניצוח והיינו הלולב לסימן שנצחו בדין נגד השטן אז אנו יודעים שנעתר לנו וברך אותנו ולא ישקר ולא ינחם ועל שם זה קורא להקדוש ברוך הוא נצח ישראל:

שנקרא נעים. על שקורין עמו את ההלל בנעימה ועל שמנענעים בו בהלל נקרא נעים מלשון נענוע כמ"ש במ"ר פר' ד' בסימן כ' ובמנענעים ש"ב ו' ה' זה הלולב שאדם מנענע בו וזהו נעים מלשון נע ונד:

פנה אל תפלת הערער. במזמור תפלה לעני ועי' במדרש תהלים ק"ב ובילקוט שם שמקדים תחלה הדרשה על פסוק תפלה לעני וכאן עיקר הדרשה על פסוק פנה אל תפלת הערער כו' תכתב זאת והשאר הובא דרך אגב ואח"כ חוזר לדרשה שעל פסוק פנה:

לקישיא. עי' ב"ר פר' ע"ג סוף סימן יו"ד פלוגתא דר"י ור"ל:

ד"א פנה. תיבת ד"א חוזר לריש דרשה של סימן זה שדרש פסוק פנה אל תפלת:

היל"ל לא בזה את תפלתו. עי' בדומה לזה ב"ר ריש פר' ע"א:

זה תפלתו של מנשה. עי' ב"ר פר' ס"ג סימן ה' ויעתר לו ב"ר פר' י"ד בסימן א' ב' פעמים ועי' ד"ר פר' ב' סימן כ' רות רבה פסוק ויאמר לה בועז ובירושלמי פר' חלק:

מהו ויעתר לו. שהרי כתוב שם ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחנתו א"כ מ"ש ויעתר לו מיותר ע"כ דורש שמ"ש ויעתר להשמיענו באיזה אופן קבל תפלתו דרך חתירה ע"פ מדת ממעל בלשון ערביא ומ"ש תפלת אבותיו היינו דוד שהקדים להתפלל עליו פנה אל תפלת הערער ונזכר לו עתה זכות דוד ותפלתו בעדו ולרווחא דמילתא אמר שכן בערביא שגם בלה"ק הע' והח' מתחלפין באחה"ע וע"פ מדת ממעל אפילו באותיות שאינם מתחלפין אך האמת כן הוא שכך קורין בערביא:

ברוח השיבו. שהיל"ל ויביאהו או ויחזירהו ואמר וישיבהו ללמדינו ע"פ מדת ממעל איך השיבו ומפרש מלשון נשב וכמ"ש ישב רוחו יזלו מים ובתפלה משיב הרוח שעושה הש"י את הרוח מלאך כמ"ש עושה מלאכיו רוחות והשיבו ונשאו מיד שונאיו מבבל:

אית דין ואית דיין. שהיה די שיאמר וידע מנשה את ה' מהו כי ה' הוא האלהים:

בדורות הללו. שהתפלה היא ההצלה היחידית שנשאר לנו אחר חורבן בית המקדש וזהו פנה אל תפלת הערער שהתפלה כמו ערער בערבה יחידית וע"כ לא בזה את תפלתם:

שהיה נטוי למיתה. ע"י סנחריב שאיבד הכל וכמ"ש ויחן על כל ערי יהודה הבצורות ויתפשם וכל שכן האחרים ולא נשארה רק ירושלים וכמ"ש שם ואתנה לך אלפים סוסים אם תוכל לתת לך רוכבים עליהם וזהו פנה אל תפלת הערער אל תפלת ירושלים שנשארה כערער ועם נברא שנצלו מיד סנחריב דומים לנבראים מחדש יהלל יה שאמרו שירה על הנס בליל חג פסח וכמ"ש השיר יהיה לכם כליל התקדש חג:

זה דורו של מרדכי. שפנה אל תפלת אסתר שהיתה בבית אחשורוש כערער בערבה ולא בזה את תפלת כל ישראל בכל המדינות תכתב זאת לדור אחרון זהו כתיבת המגילה שכתוב בזה וזכרם לא יסוף מזרעם ועם נברא יהלל יה כמ"ש במזמור כ"ב בסופו שאמרה אסתר יבואו ויגידו לעם נולד כי עשה על הנס שנשארו כלם בחיים וליהודום היתה אורה וגו':

שהם נטוים למיתה. מרוב הצרות בגלות ובמדרש תהלים וילקוט הגירסא שהם כמתים בעברות ובאים ומתפללים לפניך ביום הכפורים ואתה בורא אותם בריה חדשה ומה לנו לעשות ליקח לולב ולקלס שנאמר ועם נברא יהלל יה ע"י התשובה כמ"ש לעיל סוף פר' כ"ט ומ"ש תכתב זאת שיכתבם לחיים בימי הכתיבה יהלל יה בחג הסוכות: