פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה כח:ד
Perush Maharzu on Vayikra Rabbah 28:4 · פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה · free full Hebrew text
Open in the reader →אשר קצירו רעב יאכל. פסיקתא פר' י"ח סימן ג' כל הענין. וסגנון הפסוק אשר קצירו רעב יאכל ואל מצינים יקחהו ושאף צמים חילם ולא פירש באיזה רשע ובאיזה צדיק מדבר ודורש ע"פ מדה י"ז על כמה רשעים שנפלו בידי צדיקים שהיו רעבים להם לנצחם ולשללם בלא מלחמת גבורה של כלי זיין וחרב כ"א בתפלה ובתחנונים וזהו מ"ש ואל מצינים יקחהו מצינים מענין צנה וסוחרה ומגן גם מענין צינים כמ"ש לצנינים בצדכם מענין חניתות ורמחים ודורש ואל מצינים שהיל"ל ובמצינים ומהו ואל מצינים א"ת ואֶל אלא ואַל וזהו שאמר לא בזיין ולא במגן בז' דרשות:
זה נמרוד. ומ"ש קצירו פי' מה שקצר ושלל שלל סדום ועמורה כמ"ש ויקחו את כל רכוש סדום ועמורה ואת כל אכלם רעב יאכל זה אברהם שהיה רעב מתאוה ומשתוקק לקחת אותו מיד נמרוד להציל ממנו וזה היה בליל פסח לפני קציר העומר:
שמונה עשר ושלש מאות. ובדרך הטבע שי"ח אנשים לא יוכלו לנצח ארבעה מלכים ומחניהם וק"ל לדעת ר"ל שהיה אליעזר לבדו אלא שהיה הכל בתפלות ותחנונים:
מי דחק בממונו. כמ"ש השואפים על עפר ארץ בראש דלים פי' שדוחקים ראש דלים אל עפר ארץ וכן ושאף צמים ודורש צמים מלשון מצומתים ודבוקים כמו צומת הגידים שהיו מצומתים אל הרעב הנ"ל הוא אברהם כמ"ש לבד אשר אכלו הנערים וכמ"ש הם יקחו חלקם:
זה פרעה. מה שקצר ושלל מישראל וכמ"ש אמר אויב ארדוף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי וגו' נפל ביד משה וישראל ביזת מצרים וביזת הים והכל ע"י תפלה במצרים ויזעקו ותעל שועתם ובים ויצעקו בני ישראל אל ה'. מה תצעקו אלי הרי שגם משה צעק:
אל תירא אותו. הרי שהיה מתירא ממנו ובהכרח שהתפלל וכמ"ש במלחמת עמלק כאשר ירים משה ידו היינו בתפלה:
זה סנחריב. וזה היה ג"כ בליל פסח בעת קציר העומר זכה לקצירו של סנחריב:
ויתפלל יחזקיהו. ד"ה ב' ל"ב כ':
שק ואפר יוצע לרבים. היינו תפלה ותחנונים כי דחק בממונו של המן כמ"ש ביום ההוא נתן המלך את בית המן לאסתר המלכה ותשם אסתר את מרדכי על בית המן וזה היה ג"כ בעת קציר העומר כמ"ש לקמן סימן ז':
ל"א מלכים. וקצירו כפשוטו כמ"ש ויאכלו מעבור הארץ מה שקצרו והכינו להם אכלו יהושע וישראל והנה המדרש הקדים לדרוש מרדכי ויחזקיהו ואח"כ יהושע שהיה קודם מהם הרבה אלא שדרך המדרש שמה שהוא שייך לענין הפרשה דורשו באחרונה שמ"ש כי תבואו היינו יהושע ודורו וזה היה בעת פסח שעשו הפסח ביום י"ד ואכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח אחר שהקריבו העומר כמ"ש יהושע ה' ובזכות קציר העומר זכו לקצירן של ל"א מלכים: