פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה כד:ז

אמר ר' יודן בשם ר' שמואל. דורש מ"ש אל כל עדת בני ישראל שכל המצוח אינו מצוה רק לבני ישראל ועי' כל הדרשה לעיל פרק ב' ראש סימן ב' באריכות וכאן סמך על המבואר שם:

משל לכהן גדול. לא דווקא כה"ג אלא בא להפליג בקדושה על שהנמשל על השי"ת:

אם אתה הולך עמי. אם תשמור שלא תלך רק במקומות שאני מהלך: ודורש הנמשל ע"פ מדה י"ז שמפורש בדברים כ"ג כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחנך להצילך וגו' והיה מחנך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך וכן כאן קדושים תהיו שהוא בענין הערוה שלא יסלק שכינתו ממנו:

ערות דבר. שתיבת דבר מיותר ודורש על ערוה של דבור שהוא הנקרא נבול פה כמ"ש וכל פה דובר נבלה: