פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה כא:ח

על מליותהון דנשיא. שמן הסתם תבא גם בתו או אשתו לשם ולא רצה לשאול מבני העיר שלא ירגישו בו בני העיר:

אמרין בת חנינא. שלא היו יכולים כולם לשאוב כאחד שהיה פי המעין קטן והיו צריכין לשאוב אחת אחת ונתנו כבוד לבת ר' חנינא שתשאב תחלה ואולי נתן ה' כן בלבם ובזכות ר' חנינא לעשות רצון צדיק שידע להלוך עמה ומ"ש הלך אחריה לאו דווקא שבוודאי לא הלך ר"ח אחורי אשה ואפילו אחרי בתו. ועי' כל המעשה בכתובות ס"ב בשינוים:

ד' דברים. עי' נדה ט"ז ע"ב והתוספות שם הביאו דברי המדרש:

והמשמש מטתו ערום. לא יתכן לפרש שיהיה הוא בכסותו והיא בכסותה הרי הדין בזה שיוציא ויתן כתובה אלא פי' ערום בלא כיסוי על גביהם:

דברים שבינו לבינה. וזה נקרא נבול פה וכמ"ש חז"ל הכל יודעים כלה למה נכנסה לחופה אלא כל המנבל פיו וכו':

אל תכנס לעיר פתאום. היינו גדול העיר שצריכים לו בני העיר ומצפים עליו צריך להודיעם:

שחרר עבדך. צריך להשתדל בכל האופנים ליתן לה בעל ויתרצה גם אם יצטרך לשחרר עבדו אם לא יהיה לו אופן אחר:

שלמי' דר' חנינא. שהיה רבו וכמ"ש בירושלמי הוריות פרק ג' שלמדו כל אגדה חוץ משני ספרים: