פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה כא:ב

בקרוב וכו' ויגש הפלשתי. שנגש כנגד כל ישראל בעזות וחוצפה וחרופים ואח"כ כתוב וילך הפלשתי הולך וקרב אל דוד וגו' וילך ויקרב לקראת דוד וזהו בקרוב:

אלא לכה אלי. ותחילה כתוב וילך הפלשתי הולך וקרב לקראת דוד משמע שהלך על דעת שיבוא אל דוד ואח"כ כתב שאמר לכה אלי לזה דרש שלא יכול לילך בעצמו (ונ"ל שעל מ"ש ויקלל הפלשתי את דוד באלהיו היינו ברכת ה' ע"כ אחזתו ארץ לשעה להוממו ולבלבלו שירגיש שאין גבורתו בידו והרגיש בזה שאינו יכול לילך וישב לו לנוח מעט וגם דוד הרגיש ונתחזק בלבו כתיב עוד והיה כי קם הפלשתי וילך ויקרב לקראת דוד שהרפה לו הארץ מאחוזתה וזה היה לצורך הישועה שיקרב מעט לדוד שיוכל דוד לקלע למטרת מצחו ודו"ק בזה) ור' ינאי סובר שעל כן לא היה יכול לקרב אל דוד שאחר שקלל את דוד באלהיו כבדו עליו כל איבריו:

אל תתן ה' מאוויי רשע. והמזמור מדבר ממלחמת גלית כמ"ש שם חלצני ה' מאדם רע מאיש חמסים תנצרני וגו' כל יום יגורו מלחמות כמ"ש ויתיצב ארבעים יום שננו לשונם כמו נחש על שחרף מערכות אלהים חיים ועל זה אמר אל תתן ה' מאוויי רשע תחמודתו כמ"ש ר' יודן וכמ"ש ביתר ביאור במדרש שמואל פר' כ"א וז"ל ויבט הפלשתי ויראה את דוד ויבזהו וגו' ר' יודן אמר נתאוה לו שהיה אדמוני עם יפה מראה ודורש כן כי למה יזכיר לענין המלחמה שהיה יפה מראה ולמה כפל ויבט הפלשתי ויראה אלא על שהביט בדוד שהוא יפה מראה התאוה לו למשכב זכור וזהו ויראה את דוד שהוטב בעיניו מלשון רואה אני את דברי אדמון וזהו הרואה אתה שובה העיר ויבזהו שחשב לבזותו וכמ"ש אצל נ"נ עם צדקי' שרצה לטמאו במ"ז כתיב בו שבעת קלון מכבוד וגו' הבית המיוחד לזה נקרא קלון כמ"ש במדרש איכה שנשבו בקלון וזהו ויבזהו ומ"ש כאן יפה עינים וטוב רואי הוא בש"א י"ו י"ב ומ"ש במד"ש אדמוני עם יפה מראה הוא בש"א י"ז מ"ד:

אבל ותאות צדיקים יתן. ור"ד מגורת רשע תבואנו ופי' ע"פ מדה ט' וי"ז מגורת רשע תבואנו ולא תתן מאויו כמ"ש אל תתן ה' מאוויי רשע ומגורת צדיק לא תבואנו ותאות צדיקים יתן ובדמיון זה בכל התנ"ך על פי המדות הנ"ל דבר והפכו יגדיל תורה ויאדיר:

מכאן ואילך אמר דוד. כמ"ש בדרשה הראשונה גם יתכן שהכוונה בכל דרשות אלו שאמרו מכאן ואילך שבפסוק זה אם תחנה עלי מחנה נענה במענה פיו ונעתק ממפילה להבטחה ברוה"ק וכמוהו הרבה מזמורים תהלים בסופם ובאמצעם כמ"ש במזמור כ' עתה ידעתי וכו' ובמזמור כ"ב אספרה שמך וגו' וכדומה על שחיה רוחו כאשר נענה:

בזאת א"ר לוי. פי' שמ"ש בזאת ולא פירש באיזה זאת ודורש שמפורש ע"פ גז"ש ומדה י"ג שמפורש בתורה וזאת ליהודה שמע ה' קול יהודה וגו' ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה ועי' שמ"ר פר' מ"ח סימן ד' ובמ"ר פר' י"ד סימן ד':

לזקנים. אבות של שבט יהודה. ובדרשה ראשונה שעל הים לא מצא לדרוש גז"ש על הים דורש מדבר שלמוד מעניניו: