פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה כ:ה

אף לזאת יחרד לבי. עי' תנחומא כאן סימן ד' וכן הוא בתרגום איוב על פסוק זה על בניו דאהרן התנבא. כי שם כתוב אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו שמעו שמוע ברוגז קולו והגה מפיו יצא תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ היינו מ"ש וירא כבוד ה' אל כל העם וגו' וירא כל העם וירונו ששבחו והללו את ה' והיה יום שמחה בשמים ובכל הארץ וכמ"ש באריכות במ"ר פר' י"ב כל הפרשה ועי' שם סימן ז' שעל זה כתוב הודו על ארץ ושמים ופסוק כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ וזהו תחת כל השמים ישרהו ואורו יהי ראוי שביום זה לא יהיה צרה ורוגז אך לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו וישמעו שמוע כי ברוגז קולו במקום והגה מפיו יצא היינו באוה"מ שהיה מדבר משם עם משה משם יצא הרוגז ביום אשר תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ ואז ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם וימותו:

אמר הקב"ה בתנחומא כאן הגי' אמר איוב ובתנחומא כאן סימן ח' הגי' אמר אליהוא כי פסוק זה אמרו אליהוא ומ"ש איוב פי' שכתוב בספר איוב ועל שאמרו ברוה"ק יכול לומר אמר הקב"ה ומ"ש ויתר ממקומו כמ"ש ויצא לבם ות"א ונפק מדע לבהון וכן כאן שמתמה על דבר שלא יסכים עליו בינת הלב אמר ויתר וקפץ ממקומו ומהו גודל התמהון על פי מדה י"ז שמפורש בתורה וינח משה את המטות לפני ה' ויוצא פרח ויגמול ציץ וכל המטות תלושים ויבשים ובני אהרן נכנסו לפני ה' חיים ולחים ונשרפו. והנה ענין מטה אהרן היה אחר בני אהרן אך על הדורש לדרוש מ"ש מפורש בתורה לפנינו. ובתנחומא כאן סימן ח' וז"ל שאליהוא צפה באלו ובאלו בבני אהרן ובמטות ופי' שצפה ברוה"ק ועי' בדומה לזה ד"ר פר' א' סימן י"ז שדורש מדבר שהיה בעת החורבן על פסוק רב לכם סב את ההר הזה וכן כאן מטיטוס על שצפה אליהוא ברוה"ק במה שיהיה:

גידר את הפרוכת. לקמן פר' כ"ב בסימן א' וגידר פירושו דקר וכן הוא בילקוט כאן: