פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה כ:יב

מיתת מרים לאפר פרה. בסדר חוקת אחר פרשת פרה כתיב פרשת מרים ודורש סמוכים. עי' רש"י בחומש שם שני נוסחאות ומ"ש שאפר פרה מכפר פי' מטהר טמאים מטומאת מת אף מיתת צדיקים מטהר מטומאת העון. ירושלמי ריש יומא:

מיתת אהרן לשבירת לוחות. דברים יו"ד בריש הפרשה עד פסוק ו' מדבר משבירת לוחות ופסוק ו' מיתת אהרן ומיתת מרים ואהרן הובאו לכאן אגב מיתת בני אהרן:

מזכיר מיתתו ביוהכ"פ. שפרשת אחרי מות מדברת בענין יום הכפורים ומשה תיקן לישראל שיקראו כל פרשה בזמנה הרי שמזכירין מיתתן ביוהכ"פ והלא מתו באחד בניסן והיה ראוי להזכיר מיתתן ביום שמתו. וא"כ אין התורה מזכרת מיתתן ביוהכ"פ אלא אנו מזכירין ואין זה לימוד גמור מן התורה וע"כ שואל ומנין שמיתתם של צדיקים מכפרת ודורש מעצמות שאול שמפורש שם שעל שנהגו כבוד והספיד על שאול נעתר להם אלהים שעיקר הטעם שמיתת צדיקים מכפרת הוא בעבור ההספד והכבוד שנוהגים בקבורתו שאם לא יעשו כן לא די שאינו מכפר אבל עוד נענשים כמ"ש ביהושע שגעש עליהם ההר להורגן וכמ"ש כל ענין קבורת שאול בפרקי ר"א פרק י"ז וז"ל כיון שראה הקב"ה שגמלו לו חסד כל ישראל מיד נתמלא רחמים ונתן מטר על פני הארץ שנאמר ויעתר אלהים לארץ אחרי כן. אך בירושלמי משמע שדורש על מיתת צדיקים על שכתוב אחרי מות שני בני אהרן בפרשת יוהכ"פ וכאן צ"ע: