פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה ב:ט

גוי שהביא עולתו. בתד"א פ"ו הגירסא מי שהביא את עולתו ממדינת הים אם שלח נסכים וכו' ע"ש ובמקומות המצויינים במ"כ ובתד"א הז' דברים והגי' בתד"א אדם לרבות את הגוי מכם להוציא את המומר לעבודת כוכבים שהוא אינו מביא עולות ארשב"ג ז' דברים התקינו וכו' וכן הוא בת"כ פרק ב' ובפרק קמא דחולין ע"ש:

והם מעידים בהם. ליום הדין שהזהירו אותם על שבע מצות שחייבים בהם ומי שלא שמר אותם ירד לגיהנם:

מז' דורות ואילך. ובתד"א גורס מז' נביאים ואילך יכולים וכו' שהרי אין עוד מי שיתרה בהם וגירסא שבכאן ז' דורות לא יתכן שהרי הנביאים הם שם ועבר איוב אליפז צופר ובלדד ואליהו בן ברכאל והחמשה האחרונים היו כולם בדור אחד ובס"ע סוף פרק כ"א חושב הנביאים כנ"ל רק במקום שם ועבר חושב בלעם ואביו הרי שכולם היו בדור אחד לדעת מי שאומר שאיוב היה בימי משה וצ"ע שהרי אדם וקין ונח ואבימלך ולבן היו כולם נביאים שדבר עמהם ה':