פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה יט:ד

בעצלתים ימך המקרה. קהלת רבה פסוק זה דף קי"ב כל הענין:

בימי ירמיה. שחרב בהמ"ק בימיו ודורש ימך מלשון ואם מך הוא והמקרה על תקרת הבית דבר שהיה לנו לתקרה וסכך נעשה מך וחרב והסיר ממנו המסך המסכה. ומצאתי בערוך ערך דכוס דגריס גלי דוכסיא ובספרים אחרים גלי בולאות שגלי השרים והעשירים עי' שם שדורש מסך על נסיכים ודוכסים על גלות יכני' עם החרש והמסגר כמ"ש בסוף הפרשה וכדלעיל פרק י"א סי' ב' וכמ"ש נסיכי סיחון וכמ"ש לנסוך מסכה ולא רוחי. ועי' פתיחתא כ"ג באיכה רבתי פסוק והצרוע דף נ"ג ודרשה זו שייך לפסוק הקודם אי לך ארץ שמלכך נער ואז בעצלתים ימך כנ"ל והבן:

אית מינה אליסים. עי' שי"ר פסוק נרד וכרכום דף כ"ח א':

חטטין. כמ"ש חז"ל רחץ פניו ולא נגבם יפה פניו מתבקעות או עולה בהם שחין והלחה נוזלת. זהו ידלוף הבית על בית הגוף: