פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה טו:א

לעשות לרוח משקל. ב"ר פרשה כ"ד סי' ד' קהלת רבה פסוק הולך אל דרום פ"ד א' וכל הענין בירושלמי ברכות פרק הרואה:

צא ועמדת בהר. וס"ד והנה רוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים הרי שהיתה יכולה להחריב העולם:

א"ר תנחום בר חייא. מאמר ר"ת במקומות הנ"ל מקומו אחר מאמר ריב"ח שדורש פסוק כי רוח מלפני וגו' על הרוח היסודי ור"ת דורש על רוחות ונשמות ב"א. כלל הדבר שכאן הובאו כל המאמרים שלא כסדר מקומם וסמך עצמו על מה שמבואר במקומות הנ"ל ויתר הביאור שם בב"ר:

כי יגרע נטפי מים. מכאן אין ראיה על שמורידם במדה עי' במ"ר פרשה ה' סימן ה' ופרשה י"ג סי' ט"ו ובירושלמי סוף פרק ט' דברכות ובירושלמי תענית פרק א' והגי' שם שהוא ממניעם זה מזה שנאמר כי יגרע נטפי מים כד"א ונגרע מערכך אר"י ולא עוד אלא שהוא מורידן במדה שנאמר ומים תכן במדה ומבואר בב"ר שם: