פירוש מהרז״ו על ויקרא רבה א:ה

כי טוב אמר לך. בא לדרוש פסוק ויקרא אל משה כמ"ש בסוף הסי' ולא עלה עד שקרא לו:

עלה עלה. להורות שלא יעלה בפעם אחד אל מקומו אלא יעלה מעט שיאמרו לו עוד הפעם עלה ונכלל בזה כשיתחיל לעלות יעלה ויעלה וכן כשיצטרך לירד ירד מטה מטה:

המגביהי לשבת. כשאני מגביה עצמי הם משפילים ישיבתי הוי המגביהי לשבת וכשאני משפיל עצמי הם מגביהים אותי שנאמר המשפילי לראות כן הוא בשמ"ר פ' מ"ה סי' ה' ופי' כי המגביה עצמו מרים אצבעות רגליו שיוכל לראות מרחוק ועל כן לשבת משפילים אותי מעמידתי ומושיבים אותי שלא לראות מרחוק וכן המשפילי ויושב שלא לראות מגביהים אותי לראות מרחוק ושע"כ כתיב המגביהי המשפילי ביו"ד שפי' ההגבהה שלי וההשפלה שלי ודו"ק:

מסתיר פניו. לומר שאינו כדאי לראות ואינו כדאי לשליחות זו כי ברח מן הגדולה וע"כ הגדולה רדף אחריו שאמר לו לכה אתה ולא אחר ועי' שמ"ר פרשה ב' סי' ג' ושם מ"ה סי' ה' באריכות ובתנחומא כאן סי' ג' ביתר ביאור:

בסיני וכו' עלה אל ה'. קיצור מופלג יש כאן והכי צ"ל כתיב אתה ואהרן ושבעים מזקני ישראל. וביאר המאמר לקמן פ' זו סי' ח' באריכות: