פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה ו:ד:ב

לא מהם ובהם. היינו ע"י שבט יששכר כמ"ש ב"ר פ' י"ב סי' ט"ז:

כנגד ששה רקיעים. עי' ויק"ר פרשה כ"ט סי' י"א ובמ"ר פי"ב סי' י"ז:

שש ארצות. ארץ ידוע ארקא ירמיה י' א' די שמיא וארקא לא עבדו אדמה ידוע ציה ושתיה כארץ ציה הושע ב' ה' נשיה וצדקתך בארץ נשיה תהלים פ"ח י"ג רק גיא צ"ע ועי' ויק"ר פכ"ט סי' י"א מש"ש לישב בזה ונמצא בפיוט גיא ואפסיה:

וכתוב והוא ישפוט תבל. עי' מ"כ ופי' על שהיא חביבה מכולם ע"כ אינה בחשבון שאר הארצות והלשון נמשך לכאן ממ"ש ויק"ר פרשה כ"ט סי' י"א שביעי חביב ותבין כאן:

לקוליינין וכו' קמריסטון. ופי' הערוך בשניהם מלשון קובה ואהל מכוסה שלא יהיו כלי שרת מתבקעין פי' שלא יתבקע מחום השמש העצי שטים:

וזה הביא עגלה. פי' שני נשיאים הביאו עגלה אחת כמפורש:

לסבול בו את עולמי. עי' במ"ר פי"ב סוף סי' י"א ותבין כאן:

ומבני יששכר. ב"ר פצ"ח וש"נ:

חיות וקיימות. כדעת ר"מ בסמוך:

שוורים זבחו. וכי לא זבחו רק שוורים אלא לדרוש על השוורים המפורשים בתורה ושור לאחד שהיו י"ב שוורים היינו בימי יהושע ומ"ש בשילה בנוב בגבעון צ"ע מה דורש ומנין לו:

ויזבח המלך שלמה. ד"ה ב' ז' ה' עי' לעיל פסוק יונתי: