פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה ו:ב:א

לא ראשו סופו. התחיל בלשון יחיד לגנו וסיים בלשון רבים לרעות בגנים:

מה בין מיתת זקנים. עי' ב"ר פרשה ס"ב סי' ב' וש"נ ומבואר קה"ר פסוק מתוקה שנת העובד: