פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה ה:טז:ו

מברר את הרע מן היפה. שצריך לדבר הרע והפסולת ונפשו קצה בדבר הרע ופוסק מלברר. אך הבורר דבר הטוב חפץ בו ומבררו עוד:

לשמי לעולם. הם שני פירושים. הא' לי להרחקת הגשמיות לשמי כמ"ש ברש"י שם ומששש לעולם כמ"ש ויק"ר פ"ב ס' א' כל מקום שכתוב לי אינו זז לא בעוה"ז ולא בעוה"ב:

שיעשו תשובה ויקרבם. כמו יתרו ורחב ונעמן ודומיהם בימי דוד ושלמה מאה וחמשים אלף:

ובקוצרכם וגו'. וס"ד לא תכלה פאת שדך:

ושכחת עומר. לא תשוב לקחתו. וכתבואת גורן כן תרימו אותה:

כי תשא את ראש. ונתנו איש כופר נפשו לה':

ישראל מונין ללבנה. עי' ב"ר פרשה ו' ס' ג' דרשה בטעמים: