פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה ה:יב:א

אלו סנהדרין. לעיל פסוק הנך יפה ולקמן פסוק צוארך וכו' עיניך ברכות:

אפיקים על מימיה. כמ"ש אבות פרק ו' ונעשה כמעין המתגבר ואפיקים הם מעיינות היוצאים ממקומם ונמשכין ולשון ארמית הוא ויוצא אותו החוצה ת' ואפיק יחיה לברא. וזה מ"ש מגבירים כמעין המתגבר כנ"ל:

רוחצים אותם בשינים. סמוך על פסוק ולבן שנים מחלב שהשניים לבנים כחלב והוא משל על ליבון ההלכות שחוזרים תמיד בפיהם ושיניהם עד שנעשים ההלכות לבנים כחלב ודורש כאן יושבות על מלאת הם השינים כמ"ש שמות כ"ח י"ז ומלאת בו מלואת אבן על שהאבן ממלא הגומא שיושב בו וכי השן ממלא גומא שלו:

מלאת של תורה. כמ"ש אצל מפיבושת כִלא דְבָר ודרשו מָלֵא דָבָר וכמ"ש ויהושע בן נון מלא רוח חכמה: