פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה ג:ז:א

הנה מטתו. במ"ר פרשה י"א סי' ג' ויש בפסוק זה ה' דרשות ושם הסדר א' ב' ג' ד' ה' וכאן ממש בהיפך ה' ד' ג' ב' א':

ר' ביבי בשם ר"א בר' יוסי. שם במ"ר לא גריס בר' יוסי דר' אלעזר ברבי יוסי היה תנא ור' אלעזר סתם הוא ר' אלעזר בן פדת שהיה אמורא:

מטתו מטותיו ושבטיו. דורש מטתו מלשון למטה ראובן למטה שמעון שפירושו שבט ראובן שבט שמעון וכאן הכוונה שהכהנים היו מברכים את כל שבטי ישראל אך במ"ר שם בד' דרשות הקודמות הגי' מטותיו ושבטיו אך בדרשה זו שהיא שם דרשה ה' הגי' מטתו זה ביהמ"ק כשם שהמטה אינה אלא לפריה ורביה כך כל מה שהיה בביהמ"ק היה פרה ורבה ע"ש באריכות ועי' בתנחומא ביתר ביאור והובא המאמר לקמן פסוק אפריון סמוך לסוכו והכוונה ששם היו הכהנים מברכים את ישראל ברכת כהנים בשם המפורש:

ס' אותיות. כן הוא בצמצום אותיות של ג' פסוקים יברכך יאר ישא:

כולם אחוזי חרב א"ר עזריא. כאן הגי' בשינוי והגי' שם במ"ר מגבורי ישראל שהם מגברים את ישראל אר' עזריא דברים שהם נזכרים בגבורה ששמו של הקב"ה נזכר בכל אחת ואחת יברכך ה' יאר ה' ישא ה'. כולם אחוזי חרב מלומדי מלחמה שהם נלחמים כנגד כל הפורענות שבתורה וכאן הגירסא שבעולם והכוונה כנ"ל על שהיו מברכים בביהמ"ק בשם המפורש וכמ"ש ד"ר פי"א שהיתה תפלתו דומה לחרב שקורע וחותך שהיה תפלתו מעין שם המפורש וכו' ע"ש וכן יש לקיים הגי' שבכאן:

מחתכת ביריכו. צ"ע למה דוקא ביריכו ובילקוט כאן הגי' שחרב שלופה ונתונה בצווארו ובתנחומא שני הגירסאות יחד ואולי הכוונה על יוצאי יריכו: