פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה ג:יא:א

צאינה וראינה בנות ציון. במ"ר פי"ב סי' חי"ת כל הדרשה וכאן חסר הדרשה שעל המילה:

מעשיו לבריותיו. שם במ"ר הגי' מעשיו לאוהביו:

המלאך ליעקב. היינו מ"ש ויאבק איש עמו וירא כי לא יכול לו שעל זה מפורש ביהושע י"ב וישר אל מלאך כמ"ש בתורה כי שרית עם האלהים:

חמש אפין. חמשה אופנים איך שעושה שלום בין בריותיו וחושב והולך. א' וגויתו כתרשיש ותרגום יונתן בכל מקום שכתוב תרשיש ימא וכתיב ופניו כמראה ברק שהוא אש ואין הים מכבה אותו. ב' המקרה במים שאין אש השכינה שבשמים ולא הכרסי' של אש מיבשים עליותיו של מים עליונים ולא עליותיו מכבה הכסא. ג' הרקיע של מים והכוכבים של אש ומ"ש מעולם לא ראתה חמה אינו מהחמשה אופנים שאינו חושב אלא מים ואש והובא דרך אגב. ד' המשל ופחד וכנ"ל מיכאל שר של שלג וכו' וכמ"ש בדברים רבה פ"ה סי' י"ב מיכאל כולו שלג וגבריאל כולו אש ודברי ר' לוי הוא דרך אגב. ה' ברד ואש מתלקחת שמ"ר פרשה י"ב סי' ד' ושם מבואר:

מיתה ומתקלהא. אולי פי' מלשון תקלה ובמ"ר שם הגי' ומתקהלא מלשון אסיפה של אש ומים ונכונה יותר גירסת השמ"ר מתלקחת מאחר שמכהו הברד לוקחו האש ושורפו: