פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה ג:י:ג

כההיא דתנינן. מדות ריש פרק ד':

טובוי דהוא בביתא. ב"ר פרשה ט"ז סי' ב':

בת בלווייתא. שטוב ללין עמו בדרך במקום הלינה שלא ירגישו בו שנפחו קטן ולא כן הכסף ובמ"ר ובב"ר הנ"ל לא גרסינן תיבת בת:

כל הכלים הסיפות. מ"א ז' נ' הסיפות והמזמרות והמזרקות והכפות והמחתות זהב סגור והפותות שנקרא כסף מזוקק:

חפיפות. אולי הכוונה על מ"ש ד"ה ג' ה' ויחפהו זהב ועיין במ"ע סוף ערך חף א' וחישוריהם הכל מוצק מ"א ז' ל"ד מתורגם וחופיהון:

צר בו כל מיני אילנות. של כל מיני עצים וגם של זהב עשה פירות וכש"כ של עצים ועי' תנחומא סוף תרומה סי' י"א ועי' יומא דף ל"ט:

אף גילת ורנן. כבוד הלבנון אליך יבא:

שהעמיד מנשה צלם. וביומא שם הגי' וכשנכנסו גוים: