פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה ב:ז:א

בשמים ובארץ. כמ"ש ועצר את השמים וגו' והאדמה וגו' וכמ"ש ואעידה בם את השמים ואת הארץ וכדומה:

עם אבני השדה בריתך. והברית הוא השבועה כמ"ש פר"א פרק ל"ט ובויק"ר פרשה ו' סי' ו' וע"פ מדה י"ט הברית וההשלמה בשניהם שאם יזכו ישלימו עמהם ואם לא יזכו והשלחתי בכם את חית השדה:

נפתלי אילה. כמ"ש ב"ר פ' צ"ט סי' ד' אע"פ שקרא ליהודה ארי ולדן נחש ולנפתלי אילה חזר וכלל אותם וקראם כולם אריות כולם נחשים כולם אילות וכ"ה לקמן פסוק כולך יפה רעיתי:

השביען במילה. כמו אברהם לאליעזר ויעקב ליוסף וע"פ מדה י"ז דורש כאן נוטריקון:

כדם צבי ואיל. יתכן שכוונתו כדם צבי ואיל שצריכים כסוי כך המילה צריך לכסות הדם אך מ"ש גם בדברי רבנן על קדושת שמי כדם צבי ואיל צ"ע מה הפרש יש בדם צבי ואיל מדם בהמות ועי' מדרש איכה פתיחה ה' ולא נהגו בדמו כדם צבי ואיל שכתוב בהם ושפך את דמו וכסהו בעפר וכו'. ע"ש וכן הנהרגים אין מכסין דמם והיל"ל לא כדם צבי ואיל ועי' שמ"ר פ' כ"ז סי' ט':

אשיא כתיב. צ"ע שבספרים שלנו כתוב אשא ואולי צ"ל א"ת אשא מעצמי אלא אשיא שלא היה מוסר נפשו מעצמו אלא בשעת העברת הדת בע"כ מהאויבים:

כצבא של מעלה. כמ"ש שמ"ר פ' ל"ב אני אמרתי אלהים אתם וא"ל כצבא של מטה אכן כאדם תמותון:

שתי שבועות. פי' שני פעמים כתוב בשיר השירים פסוק השבעתי אתכם אחד כאן ואחד בשיר ג' פסוק ה' כלשון זה ממש:

שלא בעונתה. וזהו אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ:

הן לצדק. לעשות צדק שלא לעשות חנף כמ"ש אדם חנף ממוקשי עם איוב ל"ד ל' ועי' ד"ר פרשה ה' סי' ט' בביאור:

על עמך. על ישראל אף שאינם אומתו ועל מצרים שהם אומתו:

ארבע שבועות. שתים הנ"ל ואחד בשיר ה' פסוק חי"ת ואחד בשיר ח' פסוק ד' וב' הראשונים בלשון אחד והאחרונים בלשון אחר:

א"כ למה. פי' שזהו ענין של מלך המשיח לעלות כל ישראל יחד מהגלות ואם חלילה יעשו בעצמם כך יפסידו גאולת המשיח:

בני אפרים. וגו' הפכו ביום קרב כי לא שמרו ברית אלהים הוא השבועה הנ"ל וכמ"ש ריש פסוק זה שהברית הוא השבועה. ועי' מכילתא ריש בשלח ועי' שמ"ר פרשה כ' סי' י"א ושם מבואר ומ"ש אחד בימי עמרם איני יודע מנין לו ואולי דורש מ"ש שמ"א ב' כ"ז הנגלה נגליתי לבית אביך בהיותם במצרים לבית פרעה פי' שיהיה במצרים לבית פרעה ולא ימרדו ובית אביך במצרים הוא בימי עמרם וכמ"ש יחזקאל כ' פסוק ה' ו' שנשבע להם להוציאם מארץ מצרים ולא מעצמם ומ"ש בימי בן דיניי ובן כוזיבא זה היה בבית שני:

מלכות של מעלן. עי' קה"ר פסוק בקש קהלת ומ"ש בקולי קולות דורש סמוכים כמ"ש בפסוק הסמוך קול דודי וגו':