פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה ב:א:ג

שחבויה בצלה. בצל עצמה שעדיין לא נתפשטה:

במשובה שבמינים. במיני עשבים ודשאים:

בעמקי הצרות. וזהו שושנת העמקים:

הה"ד ה' בצר פקדוך. ורישא דענינא ביום ההוא יושר השיר הזה ופסוק זה לראיה שהשיר על הצרה:

מעמיק עיניך. וזה העמקים ודורש אשורנו מלשון שור שחקים ומלשון שירה:

בעמקי גיהנם. כמ"ש משלי סוף ט' בעמקי שאול קרואיה:

כי באש. הוא אש של גיהנם:

ד"א שבטך. תיבת ד"א מיותר:

ומשענתך. כמ"ש כל משען לחם וכל משען מים זקן ואיש מלחמה ושופט וגו' ונבון דבר והכל בתורה:

ת"ל אך. דורש פסוק הסמוך להנ"ל אך טוב וחסד שהטוב והחסד באים לבסוף ע"י יסורים שעי"כ ושבתי בבית ה' לאורך ימים בעוה"ב וכמ"ש חז"ל ג' מתנות וכו' וכולם ע"י יסורים: