פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה א:ד:ז

נקראו ישראל. פי' שנאמרו אצל ישראל על ציון וירושלים:

ועברו בני ישראל. כבר הדפסתי בספרי מדרש תנאים בשם ספר המעריך שכוונתו לפסוק בעזרא ו' ט"ז ועבדו בני ישראל כהניא ולואי ושאר בני גלותא חנוכת בני אלה דנא בחדוה:

אית דמפקין תרועה. כי התרועה הוא לזכרון ביום דין ולעורר רחמים ואינו מיוחד לשמחה ומעיילין דיצה וכמ"ש בשבע ברכות גילה רינה דיצה וכו' ופסוק ולפניו תדוץ דאבה מדבר שם בלויתן שהוא עם הבהמות המבואר שם בפרשה הם לסעודת צדיקים לעתיד א"כ השמחה ג"כ על ישראל לעתיד וע"ז נאמר שם הוא ראשית דרכו אל סוף מעשה של שכר הצדיקים בראשית הבריאה: