פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה א:יא:א

זו ביזת מצרים. שהיו להם מכבר וזהו עם נקודות הכסף וביזת מצרים לא היה אלא של יחידים כמ"ש משכנתה ומגרת ביתה אך ביזת הים היה מאוצרות פרעה כמבואר במכילתא ובפיוט פסח יום ז' וח':

ותבואי בעדי. יחזקאל ט"ז ז' ודורש מדה יו"ד:

אלקולאין. עי' לעיל פסוק ישקני בשם המעריך:

זה הכתב. שנכתב בשורות שורות כתורי זהב והתורה נקראת זהב ובתיבת תורי נרמזה התורה:

שני העמודים. לקמן פסוק אפריון וגו' עמודיו עשה כסף בשיטת ר"י ב"ר אלעאי בארון ע"ש בהדיא ומ"ש כאן כמין אצטוון שם בפסוק אפריון ליתא וכפי מ"ש בערוך ערך אסטווא שהוא מחברו לתיבת אצטווה והביא שם המ"ע תרגום והנה המלך עומד על העמוד על האסטווה יתכן גם כאן שצורת העמוד שנקרא איסטונה או אסטווה היה ידוע להם במלאכת ארון:

זה התורה שלומדים בלחיים. בחרוזים אלו הנביאים א"ת בחרוזים אלא בחוזרים כדלעיל ריש פסוק צוארך בחרוזים וכלשון חכמים שנוי בנביאים ומשולש בכתובים כי ליכא מידי דלא רמוז באורייתא ושנוי בנביאים ומ"ש אלו הכתובים צ"ע איך דורש:

מלה חתומה. שכל שיר השירים הוא רק במשל וחידה והנמשל סתום וחתום. ודומה לכתב פשוט ומנוקד שהניקוד מורה שיש בו עמוקות וחתומה פי' סתום וחתום ומסיימה פי' מסויים וגלוי: