פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה א:א:ה

זריז ולא נתעצל. וסיום הדרשה לקמן אלא שהפסיק בדברי הונא בשם ר"י דרך אגב ובפסיקתא לא הובא דברי הונא:

הונא בשם ר"י. צ"ל רב הונא וכמ"ש לקמן בסמוך:

ואפילו מלאכי השרת. במ"ר פרשה י"ד ריש סי' ג':

בנה בניתי. ולא יתכן לדרוש מדה יו"ד על שני בנינים שלא בנה אלא בית אחד ע"כ בהכרח לדרוש בנין בניתי:

בנוי איכ"כ. צ"ל בנה איכ"כ:

וכי אבנים יש בבבל. וכמ"ש בבנין המגדל ותהי להם הלבנה לאבן:

פרחה לה. וזהו והיתית מעצמה ע"י מלאך ולא כתיב ואיתיאו:

מלאך ירד בדמות ארי. וכמ"ש במכילתא ע"פ סגר עליהם המדבר אין סגר אלא חיות רעות שנאמר וסגר פום אריוותא וכמ"ש ב"ר פרשה ל"ב סוף סי' א' על פסוק ויסגור ה' בעדו שהקיפה אריות היינו מתיבת ויסגור כנ"ל הרי מ"ש כאן וסגר פירושו ג"כ שהסוגר היה אריה וכתיב שלח מלאכו וסגר שהיה מלאך בדמות ארי ומדכתיב והיתית אבן ששלח אבן הרי שהאבן בעצמו הוא הנשלח הוא המלאך והארי. גם דורש מ"ש ושומת על פום גובא ומ"ש וסגר פום אריוותא לגז"ש הרי מאבן של דניאל ק"ו לאבני ביהמ"ק:

לפני מלכים. כאן סיום הדרשה חזית איש מהיר על שלמה שנמנה עם הצדיקים ולא עם הרשעים עי' במ"ר ריש פ' י"ד בביאור ובפסיקתא שם הגי' אלא זכה להתייחס עם המלכים הצדיקים:

אל תגעו במשיחי. ושלמה נמשח בשמן המשחה ע"י צדיק כמפורש בריש מלכים א' וס"ד ובנביאי אל תרעו ושלמה היה נביא שנראה לו השי"ת ב' פעמים ודבר עמו:

ורחבעם בן שלמה. והרי כבר נזכר כמה פעמים וכתיב וימלוך רחבעם בנו אלא כאן בא לעשותו ראש היחס כך פי' לפי הגי' דכאן ועדיין יקשה איזה שלשלת יוחסין יש כאן אך בפסיקתא הגירסא מבוררת וז"ל ולא עוד אר"ל שנעשה ראש ליחסים אלה תולדות פרץ וגו' עד וישי הוליד את דוד בסוף רות והיה צריך לומר ודוד הוליד את שלמה ואינו אומר אלא (ד"ה א' ג' י') ובן שלמה רחבעם ומונה והולך שם כל היחס עד זרובבל והרבה דורות אחריו עד ענני וכן צריך לגרוס כאן ובן שלמה רחבעם: