פירוש מהרז״ו על שמות רבה ט:א

ויעזבו את ה' ולא עבדוהו. וכן הוא בתנחומא כאן סי' י"א ע"ש שם מצויין שופטים י' ולא יתכן המדרש לפסוק זה שהרי אמר שזה היה אחר מיתתו של יהושע ופסוק זה נאמר אחר יאיר קודם יפתח שהוא בערך ע"ר שנה אחר יהושע בהפסק הרבה שופטים ביניהם ע"כ שהכוונה על פסוק בשופטים ב' י"ב ויעזבו את ה'. ושם לא כתוב ולא עבדוהו:

פלנקרא. בערוך ערך פלנק בשם ילמדנו הגי' פילונקייא וכן בתנחומא כאן סי' י"א ופי' בל' יוני מחלוקת. שמשמע שיש חולקים עליו וצריך לנצחם. ודורש שאינו רצון של נצוח אלא רצון פשוט של מקור חסדו אף לחייבים וע"פ מדה י"ז שמפורש מהו חפצו. למען צדקו. ועל ההיפך כתוב אם אחפוץ וגו' כי אם בשוב רשע וגו' מדה ט':

מבקש סימן. והקימותי את בריתי ולא יהיה עוד וגו' כתוב אחריו ויאמר אלהים זאת אות הברית ותיבות ויאמר אלהים מיותרים שהיה הכל בדיבור אחד. אלא שנח שאל אות על מ"ש והקימותי והפסיקו וע"כ כתוב ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר שאלת את קשתי:

כיצד לא לנו. שהיה ליל פסח ואמרו הלל כמ"ש לקמן פר' י"ח סי' י"ב פסחים קי"ח שאמרו כל ההלל עד ואמת ה' וכו' ועי' מדרש תהלים קי"ז ומזמור לא לנו כנגד צלמו של נ"נ כמ"ש עצביהם וגו' וצ"ע מנין לו כל זה:

וגבריאל. עי' לקמן פר' י"ח ס"ה שהצלתם על ידו. וכאן אמר שהוא אמר פסוק אי' נא אלהיהם שאם חמו"ע היו יכולים לומר ואיה נא אלהינו וכמ"ש ואלהינו ע"כ דורש שהמלאך אמר בשבילם:

כיון ששגרו. זהו עיקר המופת שלא זזו הפסוקים מפיהם כל הלילה וכמ"ש אצל רחב"ד אם שגורה וכו' וחלילה לומר שאם לא כן לא ירדו שהרי מפורש והן לא וגו' אלא על שאמרו בפירוש הן איתי די אלהנא וגו' יכיל לשביזתנא רצו שיפילו אותם לכבשן האש ויתקדש שמו יתברך שיעשה להם נס שיצילם לעין כל ועי' שי"ר סוף פסוק זאת קומתך באריכות ראיה לדברים אלה:

אם אין לך ללמוד. שאין הדברים מפורשים במקרא יש רמז על זה עפ"י מדה י"ז שמפורש בזכריה כי אנשי מופת המה כמ"ש ב"ר פר' נ"ג סי' י"ב שענין המופת הוא על איזה דבר שנאמר או שנעשה לסימן קיום הבטחה ובירור דבר מבוכה ואצל חמו"ע נעשה להם מופת שיתקדש ש"ש בשגירת הפסוקים כנ"ל עי' סנהדרין דף צ"ג ועליהם העיד כי אנשי מופת המה שהם בקשו אות ומופת וזהו מ"ש יחזקאל ריש כ' כנ"ל בשי"ר שם: