פירוש מהרז״ו על שמות רבה ה:יט

ועשה שם ששה חדשים. צע"ג שהרי משפט מצרים היה י"ב חודש עדיות פרק ב' משנה י' וכן בס"ע פרק ג' ולקמן פ"ט סי' י"ב שכל מכה שמשה חודש א"כ לא יתכן שנתכסה מהם אלא שני חדשים. ועי' ר"ה (דף י"א) ובתוספות שם אך בשי"ר פסוק דומה דודי לצבי וכן בפסיקתא פט"ו סי' יו"ד איתא שלשה חדשים וזה יתכן שהיו ג' חדשים מקוטעים ומה שיתכן להראות פנים לגירסא של ששה חדשים שמכות אלו שהיו בהתראה דם צפרדע ערוב דבר ברד ארבה היו בו' חדשים. אך כנים שחין חשך ג' אלו היו בלא התראה א"כ כנים שחין בב' שבועות חשך ו' ימים כמ"ש לקמן פ' י"ד סי' ג' ואז אמר פרעה למשה שלא יראה עוד פניו. ואז אמר למחר כחצות יהיה מ"ב כמ"ש לקמן פר' י"ח ס"א הרי ביחד ששה חדשים וכ"א יום וא"כ יתכן שנתכסה מהם ה' חדשים וט' יום. ולפי הגירסא של ג' חדשים בהכרח לומר שגם כנים שחין חושך היו בהתראה אף שאינו מפורש והיו בג' חדשים נשארו ג' חדשים שנטמן מהם כי למ"ב לא היה התראה שהיה מותרה בו מתחלה כמ"ש לעיל פר' זו סי' ז' ודוק כי דרך נכון וברור הוא:

החזיר משה. שהרי הוליך את אשתו ואת בניו עמו למצרים כמפורש ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על החמור ובריש יתרו כתוב אחר שילוחיה והיינו כשחזר למדין:

מפני שהיה משה במדין. לכך נתפזרו בכל ארץ מצרים לבקש ולחפש את משה דאם כפשוטו בעבור תבן הלא מקומם היה בארץ גושן פיתום ורעמסס ואיך נתפזרו בארץ מצרים כולה ע"כ כאילו כתוב ויפץ העם לקושש קש לתבן ומ"ש בכל ארץ מצרים אא"ע על קשוש קש ת"ע על חיפוש משה שהיה בכל ארץ מצרים. וכמ"ש בשי"ר פסוק על משכבי בלילות זה לילה של מצרים (ולילה הוא משל על גודל הצרה) בקשתי את שאהבה נפשי זה משה בקשתיו ולא מצאתיו וכו' ע"ש:

אמר להם הקב"ה. דרשה אחרת על פסוק ויפץ העם וגו' שלכך הביאם הקב"ה לצרה זו כדי שיבינו וידעו הכל אמיתת משפטו:

ומשבר את שוקיו. וגירס' התנחומא מבריחו ומשבר את שוקיו ודורש ויפץ מלשון ונפוץ הכדים ונפץ את עולליך שהוא לשון שבירה וגם מלשון ומשם הפיצם וזהו מבריחו ומשבר וכו':

אלו מצריים הרשעים. כנ"ל ריש סי' י"ח: