פירוש מהרז״ו על שמות רבה מט:א

ויעשו כל חכם לב. בעושי המלאכה את המשכן עשר יריעות. בני אדם עשו משכן של י' יריעות והשכין שכינתו ביניהם מורה על גודל אהבתו את ישראל:

מים רבים. לא יוכלו לכבות את האהבה. משמע שהאהבה היא אש גדולה עד שמים רבים לא יכבו אותה ע"כ דורש שהוא משל על האומות הקדומות ע"פ מדה י"ז וע' במ"ר פ"ב סי' י"ב:

בהמות מים. ר"ד הוי עמים רבים כמו סנחריב. ואשור. ובבל:

ונהרות לא ישטפוה. כמ"ש ב"ר פט"ז בס"ב שנקראו על שם אשור:

אם יתן איש. כאן הביא הפסוק ולא דרש בו ותשלומו בבמ"ר שם וכאן חסר. ומ"ש אבל בני מרומז במ"ש בפסוק הסמוך לפסוק מים רבים וגו' אחות לנו קטנה וגו' מה נעשה לאחותנו ביום שידובר בה היינו ביום שהוקם המשכן ושם השרה שכינתו ודיבר עם משה ולזה הביא פסוק ולא יכול משה וסמוך לו ויקרא אל משה וזהו מה נעשה וכו' עד שקראו לו ודיבר עמו: