פירוש מהרז״ו על שמות רבה מו:א

לא היה מאמין. פי' שלא עשה בידיו כפי אמונת לבו עד שראה המעשה ואין זה אלא ללמד לדורות:

ויהי כאשר קרב. וירא את העגל ואת המחולות ויחר אף משה וישלך מידיו את הלוחות וישבר אותם:

לעשות דבר על פיו. שאינו רשאי להאמין ליחיד לעשות מעשה אבל מותר להאמין לשום אל לבו:

שפרחו הכתובים. ע' תד"א ח"ב ריש פרק ד' וכמ"ש תנחומא כאן ס"ס ל' כל ימים שהיה הכתב על הלוחות לא היה משה מרגיש בהם כשפרח הכתב נמצאו כבדים על ידיו והשליכן ונשתברו וכמ"ש לקמן פמ"ז ס"ו וזהו מ"ש לעיל סוף פל"ו הארון סבל את סובליו הוא גם כן מקדושת לוחות שניים:

ראה משה שחטאו. כמו ד"א וארא שאחר שראה עשה מעשה השבירה:

מוטב תידון כפנויה. וכמו שהתחיל לעיל פר' מ"ג בסי' א':

זובח לאלהים יחרם. ע' לעיל פר' מ"ג שם מ"ש:

ועתה אם תשא חטאתם. ואם אין מחני נא מספרך ולא פי' מה יהיה אם תשא חטאתם. ועוד שאם לא ישא למה ימחה אותו מספרו הרי לא חטא ע"כ דורש כל המקרא על שבירת הלוחות שהם חטאו באנכי ה' והוא חשא בעונשו שאצלו זובח וגו' הרי שיש לו חלק בעון העגל. ואם אין ותרצה לקיים מ"ש ואמחה את שמם גם אני בחטאי שאיני מתרצה במה שאמרת ואעשה אותך לגוי גדול שמתיירא אני שתפקוד עלי חטאי וזה לא יתכן כמ"ש לעיל פמ"ד בס"ט שבזה שיעשה אותו לגוי גדול רצה הקב"ה לקיים שבועות אבות ובהכרח שתשא לעוני כן תשא לעונם ג"כ ודוק מאד:

ויפן וירד משה. תיבת ויפן מיותר ע"כ דורש על שפנה החטא בלשון משנה מפנין ארבע וחמש קופות. מפנה את הגחלים. וכדומה שפי' מעבירים ומסלקים וכמ"ש שבת (דף צ"ז) ויפן שפנה מצרעתו ובלשון מקרא פי' על הסבת פנים לאיזה צד וקרובים במשמעותם וסובר המדרש שמ"ש ויפן היה אחר מ"ש מחני נא שלא כסדר שכתוב כאן וע' מ"ש לעיל פמ"ד ס"א שע"פ מדה י"ז שכתוב דברים ט' דורש כאן מדה ל"ב. וענין פנית חטא כמ"ש לעיל סוף פמ"א שהיה מתיירא לירד מפני מלאכי חבלה בתפלת משה פנה החטא והעביר מלאכי חבלה:

הלכות מדרש ואגדות. לקמן פמ"ז ס"ז. ועיין שי"ר פסוק ידיו גלילי זהב באריכות. ומרומז במ"ש פסל לך וגו' את הדברים שתיבת את מרבה דברים אלו:

ויגד לך תעלומות וגו'. וס"ד ודע כי ישה לך אלוה מעוניך וכל הפסוקים שם מדברים במשה החקר אלוה תמצא וגו' גבהי שמים וגם ארוכה מארץ מדה וכל הענין שידוע שדרשו על התורה שנתן למשה עד פסוק י"ב ואיש נבוב זה משה שכתוב אצלו נבוב לוחות תעשה אותו. ובפסוק י"א שם כי הוא ידע מתי שוא וירא און ולא יתבונן שדרשו לעיל פ"ג ס"ב על חטא העגל הרי שהכל מרומז בפסוקים אלו. ואומר צופר לאיוב שאם היית צדיק כאשר אתה סובר היה עושה לך כמו למשה: