פירוש מהרז״ו על שמות רבה מה:ה

כי טוב אמר. משלי כ"ה וילקוט שם:

הלל אומר. ויק"ר פר' א' ס"ה:

המגביהי לשבת. שלפי פשוטו דקאי על הש"י היודי"ן של המגביהי ושל המשפילי מיותרים על כן דורש על דוד עצמו:

המשפילי לראות. בשמים ובארץ זכה לראות בשמים שהיה נביא כמ"ש רוח ה' דבר בי וזכה לראות גדולתו בארץ:

זה משה. לעיל ריש פר' ג':

ריב"ק אמר. ג"כ לעיל שם ועי' עוד ויק"ר פ"כ ס"ס י"א והדרשה שפתח ר"ת כי טוב הוא לדברי ר"י דסכנין בסמוך שזכה לשלש יכן הוא בהדיא ויק"ר פר' א' שם:

בשכר ויסתר. משה פניו זכה ודיבר ה' אל משה פנים אל פנים ע"פ מדת מנגד וממעל:

פרעו ראשיהן. פי' שלא התנהגו בצניעות כראוי כמ"ש ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו ויתכן שמ"ש פרעו ראשיהן מדכתיב מיד אחר מיתתם ראשיכם אל תפרעו וגו' ולא תמותו. הרי שהם פרעו ראשיהם היינו בעת ויחזו הנ"ל שהקלו ראשם:

לא שלח ידו. ויחזו את האלהים וגו' על שחזו היו ראוים שישלח בהם יד:

ואחר כבוד תקחני. אחר שיכלה כבוד של שונאי אז תקחני וכמ"ש פסיקתא ס"פ כ"ג הובא ילקוט תהלים ע"ג ע"ש ותבין כאן וכתוב אחריו מי לי בשמים. וכמ"ש ויק"ר סוף פ"ג עי' מש"ש וע' זכריה ב' י"ב ודו"ק. ולדרשה זו לא ביקש משה כלל לראות מראה כבודו. ומה זה שהשיב לו לא תוכל לראות את פני היל"ל את כבודי כמו שביקש ע"כ דורש שמ"ש את פני היינו פני כבודו שדרש כבודך על שלות רשעים בעוה"ז ושכר צדיקים בעוה"ב והשיב לו וראית אחורי היינו מתן שכרן של צדיקים בעוה"ב שיהיה באחור וסוף הזמן לא את שכר שלותן של רשעים בעוה"ז וזהו ופני לא יראו בעוה"ז בקדימת הזמן ופניה וכמ"ש בסי' הסמוך בהדיא: