פירוש מהרז״ו על שמות רבה מד:ט

היו צדיקים וכו' הפרש וכו'. פי' כנ"ל בס"ו אם באתי להצדיק דינך כו' וכן כאן אך אם יש זכות חילול ה' הוא בדין זה:

תן לי רשות. זה מרומז במ"ש תחלה ויחל משה את פני ה' שחלה פניו בבקשת רשות ואח"כ ויאמר למה ה':

אמרת לאברהם. ורמז במ"ש ותדבר אליהם ארבה את זרעכם וגו' ונחלו לעולם:

אין אתה מבניהם. היינו מ"ש ואעשה אותך לגוי גדול ואף שפסוק זה כתוב קודם פסוק זכור לאברהם מאתר שזה באמת טענה נצחת נגד הזכרת זכות אבות ע"כ דרשו ע"פ מדה ל"א וע' במ"ר פט"ז סי' כ"ב מש"ש:

איזה שטר מקוים. ברכות (ל"ב א'):

לשלשה אי אתה מקיים. פי' שאם היית אומר כן מתחלה קודם החטא והכעס וקודם שהוצאתם ממצרים היינו אומרים כך היה דעתך בעת השבועה. אך הרי תחלה אמרת במצרים שתגאלם ותתן להם הארץ כדי לקיים שבועת אבות כמפורש בריש וארא הרי כבר חלה השבועה על כולם ועתה בעונם תבטל אותה השבועה ותחדש אותה לי. לשלשה לא נתקיים כי חטאו לך אולי גם בני יחטאו יתבטל גם שבועה זו שעמדי:

שנשבע לשבטים. ע' במ"ר ס"פ י"א בסי' ב' וש"נ:

אף הראשונות תהיתי. שמ"ש אשר דבר לעשות מיותר ודורש על המפורש ביחזקאל כ' על מה שגזר במצרים ובמדבר לבד העגל: