פירוש מהרז״ו על שמות רבה מב:ג

נתנדה משה. לשון התנחומא סי' כ"ב מפי ב"ד של מעלה וכל הענין שם:

ולא נתנחם. ואז הרגישו צרת אביהם ונתחרטו:

אלא וילך יהודה. וירד משמע שאחיו היו בהר וירד יהודה לבקעה ואא"ע לירידת מקום תנהו ענין לירידת מעלה ודורש כאן גז"ש ע"פ מדה כ':

משל למדינה. והנמשל שישראל שלחו את משה שיקבל הלוחות והתורה לעבוד את הש"י שזהו עטרה שלו ואחר ששלחו אותו חטאו בעגל ועל ידי כן גער במשה לך רד:

ובוחרים במתים. כמ"ש בתהלים וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב וכמ"ש ירמיה ב' ועמי המיר כבודו בלא יועיל:

מפני עמך אשר פדית לך. עיין לעיל פר' כ"ד ס"א וש"נ ומבואר. ודוד אמר פסוק זה לשבח שכ"י הוא עמנו בין בצרה בין ברווחה:

זה אלהיך. נחמיה ט' י"ט:

זה אלהיך אין כתיב כאן. פי' שבתורה אינו כתוב זה אלא אלה: