פירוש מהרז״ו על שמות רבה לח:ח

באיזה זכות. והכוונה ביום הכפורים:

זכות המילה. פסיקתא סוף פר' מ"ז ויק"ר פכ"ד ס"ס ב':

בריתי היתה אתו. הוא ברית מילה כמ"ש בראשית י"ז י' זאת בריתי אשר תשמרו וכדלעיל ריש ס"ג שהפסוק מדבר באהרן וכמ"ש לעיל פ' י"ט בס"ה שלא שמרו המילה אלא שבט לוי והיינו ע"פ אהרן שהיה הנביא במצרים ע' לעיל פל"ז ס"ב מש"ש וע"כ עמדה לו כאן זכות המילה. והובא זה לכאן אגב דברי ר' יצחק שהוא שייך כאן:

מנין זה. על שתיבת זה מיותר דריש ליה לגמטריא. ועי' ב"ר פכ"ד ס"ס ה' זה ספר ופס"ג בס"ו זה אנכי:

י"ב אבנים. (סוטה ל"ז) ע"ש. והנה הי"ב אבנים של החושן וב' של כתפות האפוד היו של שמונה בגדים וביוה"כ כשנכנס לק"ק היה בד' בגדי לבן ובהכרח שהכוונה שזכות האבנים שבח' בגדים שהיה עובד בהיכל ובמזבח החיצון עמדה לו גם בהכנסו לק"ק לפני ולפנים וכמ"ש ונשא אהרן את שמות בני ישראל על לבו בבואו אל הקודש לזכרון לפני ה' תמיד משמע שהזכרון יהיה תמיד אף כשאינם עליו:

וכסדר הזה היו נתונות. במ"ר פ"ב ס"ז באריכות:

מסתכל בהן ובבגדי כהן. באבני חשן ואפוד ובכל בגדי כהונה שכולם היו בדוגמא של מעלה כדלעיל פר' זו בסי' ג' שהלבישו כמלה"ש:

היה נכנס בכל שעה. נכנס ביום הכפורים ד' פעמים:

מדמות לבושי הקודש. ע' בויק"ר פכ"א ס"ו באריכות:

וילבש צדקה וגו'. וס"ד תלבושת ויעט כמעיל קנאה הרי ג"כ ד' לבישות א' וילבש צדקה ב' וכובע ישועה ג' וילבש בגדי נקם ד' ויעט כמעיל או באופן זה וילבש וגו' וילבש וגו' תלבושת. ויעט. הרי ד':