פירוש מהרז״ו על שמות רבה לב:ג

ואימתי נמסדו לשליח. כמבואר בסימנים הקודמים שפרשה זו נאמרה אחר מעשה העגל:

לך נחה את העם. וס"ד הנה מלאכי ילך לפניך. עוד שם לך עלה מזה וגו' ושלחתי לפניך מלאך וגו' כי עם קשה עורף אתה פן אכלך בדרך וישמע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו וגו' (ראיה שכל זה היה אחר החטא) עוד שם ראה אתה אומר אלי העל את העם עד ויאמר אליו אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה והנה פסוק אם אין פניך רחוק מאד מפסוק לך נחה וגו' לך עלה וגו' אלא כוונתו לפסוק שאמר משה ראה אתה אומר אלי העל וגו' היינו הפסוקים לך נחה לך עלה הנ"ל שפסוק י"ג ועתה אם נא מצאתי חן מקומו לקמן אצל פסוק י"ט וחנותי ורחמתי שזהו הודעת הדרכים כמ"ש לעיל פ"ב בס"א ופסוק י"ד אם אין פניך הולכים אחר פסוק ט"ו פני ילכו שתחלה ביקש ואח"כ הבטיחו שיעשה כן כמ"ש בהדיא לקמן פר' זו ס"ח. וא"כ פסוק אם אין פניך הולכים סמוך לפסוק העל את העם הזה ע"פ מדת ממעל ול"א. דוק והתבונן בזה:

לנו נביאים לנו וכו'. זהו מ"ש ונפלינו אני ועמך אני לענין הנביא ועמך לענין השר:

חזר אותו שר. פי' שכבר בא בימי משה אלא שדחאו ולא קיבל אותו כמ"ש בראשית רבה פר' צ"ז ס"ג באריכות: