פירוש מהרז״ו על שמות רבה לא:ט

כן תעשה לשורך. כאשר אתה נותן בכור אדם וס"ד ביום השמיני תתנו לי שלא תאמר ביום השמיני דווקא אלא ביום השמיני וגם ממנו והלאה וכמ"ש ויקרא כ"ב כ"ז ומיום השמיני והלאה ואם משם לא היינו יודעים על יום השמיני עצמו ת"ל כאן ביום השמיני כן הוא בהדיא במכילתא וברש"י בחומש כאן (והיד"מ כוון למ"ש ד"ר ריש פרשה ו'):

אלא משלי. וזה תתנו לי:

יושבין כל הלילה. וגם ביום המחרת כמפורש כתוב בריש מסעי ממחרת הפסח וגו' ומצרים מקברים. ומ"ש והכלבים נובחים להם. כמ"ש ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור וגו' ותהי צעקה גדולה במצרים. וסובר המדרש שגם הכלבים צעקו אז כי בכל לילה במשמורה ב' כלבים צועקים ובלילה זו ביותר באמצעיתא דאמצעיתא כמ"ש ריש ברכות ודייק ולכל בני ישראל לא יחרץ אבל למצרים יחרץ:

אבל אתם וכו'. וזהו שסמך לכלב תשליכון אותו לא תשא שמע שוא כמו הכלבים וכמ"ש מחזיק באזני כלב עובר מתעבר על ריב לא לו משלי כ"ו ט"ז שהמתעבר על ריב לא לו דומה לענין מחזיק באזני כלב שהוא צועק ואחרים צועקים עמו על חנם: